|
|
|
|
האם עצם הימצאותו של חפץ אצל אדם, זו הוכחה שהחפץ שלו? והאם אפשר להתיר אישה עגונה על סמך זה?
|
|
כלל יש בידנו, שלא מחזיקים בן/בת ישראל בחזקת שהוא גנב, ולכן יש לכל אדם "חזקת כשרות" הנקראת: "חזקה מה שתחת יד אדם - הרי הוא שלו", וזה בהחלט הוכחה שהחפץ בבעלותו. אמנם במקום שיש סיבות ממשיות להניח שהוא גנב את החפץ, ע"פ עבר מוקדם וכדו', אז כבר אין "חזקה" זו.
והנה, במקום שמצאו גופה של אדם שנעדר הרבה שנים, ורוצים ע"פ סימני זיהוי להתיר את אשתו, אך מדובר שנשרף ויש קושי רב בזיהוי. ובאה האישה ואומרת שהחולצה שעל אותו אדם היא של בעלה. ולכאורה לפי האמור לעיל, היה מקום להתיר את האישה על סמך זה להינשא למי שתרצה, כי אם זה החולצה של בעלה, ויש חזקת כשרות כנ"ל, א"כ זה ראיה מספקת.
אמנם האמת שאין זה ראיה. מאחר והחזקה האמורה מעידה רק שאם יש אדם מוכר לפנינו והוא בחזקת כשרות, אזי יש הוכחה שהבגד שעליו הוא שלו בוודאי. אך כאשר האדם שלפנינו אינו ידוע, א"כ יש לנו הוכחה שהחולצה שעליו שייכת בוודאי לאותו אדם "לא ידוע", אך אין זה מקדם כלל את פתירת עגינותה של האשה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרשמה למשפחה
כניסה לחברים
