האם מיד כשחוזרים בתשובה, נמחקים כל עוונות העבר?

חז"ל אמרו כי כל מי שעושה תשובה מיראה כלומר מפחד העונש, אז העבירות שעשה בזדון נחשבות לו כאילו עשה אותם בשגגה, ואילו אם הוא עשה תשובה מאהבה, כלומר מאהבת הבורא, אזי אפילו מעשיו הרעים שעשה בזדון, נהפכים לו כזכויות. [ובעצם אצל אחד כזה, ככל שהיה קודם חוטא יותר, עכשיו הוא בעל זכות גדול יותר]. ובאמת מצינו על חוטאים שעשו תשובה מאהבה ונהפכו לצדיקים גמורים, כדוגמת רבי עקיבא, ריש לקיש, ואחרים. ויש לציין כי על עניין זה שזדונות יכולים להפוך לזכויות, נאמר בספרי הראשונים כי התשובה היא "חסד גמור". ויתבאר עוד על פי משל. תארו לכם אדם שיום אחד בא לבית הכנסת ומודיע - כל מי שחייב לי כסף אני מוחל לו, וכל מי שאני חייב לו הרי זה מחול ג"כ. כמובן שמייד יתקפו אותו, שלמחול לאחרים הוא יכול, אבל לא לקבוע לאחרים שימחלו לו. והנמשל ברור, אנחנו יכולים למחול על חטא שחטאו כנגדנו, אבל לעשות תשובה פירושו שאנחנו דורשים שבורא עולם ימחל על חובותינו, וזה הוא לא חייב לנו. אבל בגלל שהוא "רב חסד" ממילא הוא עושה עימנו חסד שישנו דבר שנקרא "תשובה", ובזה יכולים להפוך אף לצדיקים גמורים בעיניו.