|
הנקודה שבין השקר לאמת - פרשת שלח |
|
אברהם (אבי) כהן |
|
לעיתים קרובות השקר מרגיש לנו מתוק והאמת מרה מתמיד. נקודת שפיטת המציאות תלויה במשקפיים שעונד המתבונן. האם דרך עדשות רוחניות או עדשות גשמיות הוא בוחן את המציאות? המציאות יכולה לקבל פרשנות שונה לגמרי כתוצאה מהסתכלות בעדשות שונות, מהתבוננות מדרגות שונות. כך נולד השוני בגישה שבין כוונת משה לתור את הארץ לבין כוונת המרגלים שהיו ראשי נשיאים בישראל
|
|
 |
|
|
|
אשת הכהן - פרשת אמור |
|
אברהם (אבי) כהן |
|
הכהן הגדול הוא הנשמה הטהורה. הוא הברומטר שמרגיש היכן נמצאת תודעת העם, היכן נמצאת תודעת הגוף. האם היא לכיוון של השתעבדות לתאוות הגוף ומילוי הרצונות העצמאיים או שמהא דווקא לגדילה רוחנית והשתחררות מכבלי הרצונות האנוכיים. הכהן מלשון כיוון, עליו מוטלת האחריות לכוון את תודעת העם לקדושה וטהרה...
|
|
 |
|
|
|
שורש חטא העגל |
|
הרב אברהם להב |
|
בפרשת השבוע "כי תשא" נזכר חטא העגל ושבירת הלוחות ע"י משה רבינו. ובהקשפה ראשונה נראה ש"חטא העגל" היה עבודה זרה ממש שהשתחוו לאלוהים אחרים. אמנם בפנימיות הדברים יש סוד גדול ומוסר השכל בצידו.
|
|
 |
|
|
|
צחוק ילדים |
|
יואל ברדוגו |
|
עם ישראל מגיע לשיאו בפרשת השבוע – פרשת 'תרומה'. שישה חודשים בלבד לוקח לעם ישראל לצאת מעבדות לגאולה, היינו מעבדות מצרים לכך שהקב"ה משרה שכינתו ביניהם לעיני כל ע"י בניית המשכן במדבר.
|
|
 |
|
|
|
נס של הפרנסה והזיווג |
|
פלוני |
|
הדמיון בין שני עניינים פרנסה וזיווג,מדמים חז"ל לקריעת ים סוף,
מדוע דווקא שניים אלו דומים לנס ים סוף?
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
הפוך |
|
יואל ברדוגו |
|
מדוע אוכלים מצה בפסח? כי יצאנו ממצרים, נכון? לא נכון!
יצאנו ממצרים כדי לאכול מצה בפסח. נשמע הפוך....ננסה לבאר
בהוראתה לאכול מצה בפסח, מורה התורה ליהודי לספר לבנו:
"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות י"ג, ח')
|
|
 |
|
|
|
רמז נפלא לגאולה הקרובה |
|
פלוני |
|
למען שתי אתתי אלה בקרבו (י. א )
לכאורה, צריכים להבין מדוע היה צריך הקב"ה להביא על מצרים כל כך
הרבה מכות, וכי לא היה בידו של הקב"ה להביסו ע"י מכות ספורות?
אלא מסביר ה"אדרת אליהו" – רמז גדול יש כאן!
|
|
 |
|
|
|
"איש האלוקים" |
|
הרב אברהם להב |
|
אחד מעיקרי האמונה הוא רוממות אדון הנביאים משה רבינו ע"ה, שהיה רם ונישא מכל הנביאים בפרט, ומכל הברואים בכלל, כמו שהעידה התורה...
|
|
 |
|
|
|
איך יוצאים מצרה ? |
|
הרב יצחק גבאי |
|
מסופר שפעם אחת נכנס לחדרו של החתם סופר זי"ע ,
אחד מגדולי הסוחרים בעיר ובקש את עזרת הרב - "כפי הידוע לרב סוחר גדול אני, אולם כעת נקלעו עסקי לצרות, ומבקש אני ממעלת כבוד הרב שיברך אותי ובחכמתו הרבה שייתן לי עצה איך לצאת מן המייצר ".
|
|
 |
|
|
|
תכלית שתחילתה בבריאת העולם |
|
יואל ברדוגו |
|
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה. את יעקב איש וביתו באו" (שמות א, א')
ספר שמות – בו אנו פותחים השבת – נקרא בפי הרמב"ן "ספר הגאולה". הספר פותח בשיעבוד מצרים את בני ישראל. לאחר יציאת מצרים, מתואר מעמד הר סיני ששינה ומשנה את פני האנושות ומעמיד את עם ישראל במרכז המיקוד העולמי.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
ה` איתנו |
|
שורשים |
|
עם ישראל נקרא "עם הספר" על שם שהוא שומר על ספר הספרים התנ"ך..
|
|
 |
|
|
|
ויגש - אהבה כמים |
|
שורשים |
|
"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני" (בראשית מ"ד, י"ח)
כתוב במשלי "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי כ"ז, י"ט), והכוונה, איך שאדם מתייחס, חושב ומתנהג לשני, כך גם השני מתנהג, חושב עליו. כדוגמאת המים - כשאדם עומד על יד מים, המים משקפים את בבואתו, אם הוא מחייך, הדמות במים תחייך איליו.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זה קורה - פרשת מקץ |
|
שורשים |
|
“ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלומו חלמנו ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלומותינו... ויהי כאשר פתר לנו כן היה...” (בראשית מ”א, י”א-י”ג)
|
|
 |
|
|
|
יש מנהיג לבירה |
|
הרב אברהם להב |
|
פרשת השבוע "מקץ" פותחת בפסוק "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור", ובמדרש דרשו על זה את הכתוב "קץ שם לחושך"..
|
|
 |
|
|
|
יעקב - איש ישר או `תחמן` ? |
|
יואל ברדוגו |
|
מדוע מייחסים ליעקב יושרה ואמת בעוד שאת הברכות הוא קיבל מיצחק אביו במרמה על חשבון עשו אחיו?
זו השאלה שנשאלתי בעקבות ה'טור' השבועי שלנו שעסק בשבועות האחרונים ביעקב ועשו
'האם אין כאן לא יותר מאשר 'תחמנות' זולה?', שואלים השואלים.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
שם שמיים שגור בפיו - וישב |
|
שורשים |
|
שם שמים שגור בפיו
“וירא אדוניו כי ה’ איתו וכל אשר הוא עושה ה’ מצליח בידו" (בראשית ל”ט, ג')
במדרש כתוב: "מלחש ונכנס מלחש ויוצא..." כלומר: כל מה שיוסף עשה, היה מתפלל תוך כדי לה' ומבקש ממנו, והיה מצליח.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השירה של כל אחד |
|
הרב אברהם להב |
|
בפרשת השבוע "וישלח" מובא המאבק בין יעקב אבינו לשרו של עשיו, כאשר בסיומו מבקש המלאך : "שלחני כי עלה עמוד השחר". וביארו חז"ל שכך אמר לו : "אני מלאך, ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו". ולכאורה לא מובן כיצד קרה הדבר שבדיוק בשעת המאבק עם יעקב הגיע זמנו של המלאך לומר שירה?, ומן הסתם לא במקרה נפל אותו הרגע שהוא אחד מני שנים רבות.
|
|
 |
|
|
|
ארמי אובד אבי |
|
שורשים |
|
"ויעבוד עמו עוד שבע שנים אחרות" (כ"ט, ל')
ורש"י אומר "אחרות הקישן לראשונות, מה ראשונות באמונה אף האחרונות באמונה, ואף על פי שברמאות באו עליו.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האם יופי הוא מעלה ? |
|
הרב אברהם להב |
|
ידוע מאמר החכם מכל אדם "שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל" (משלי לא, ל). ויש להתבונן שהנה בפרשת השבוע – "ויצא" – משבחת התורה את יופיה של רחל כמו שנא' "...ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה" , וזה נראה כסותר לכתוב בספר משלי.
|
|
 |
|
|
|
תולדות |
|
שורשים |
|
"הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני ה' לפני מותי" (בראשית, כ"ז, ז')
|
|
 |
|
|
|
חיי שרה |
|
שורשים |
|
אמר הרב הקדוש ר' יצחק מקוריץ ז"ל:
כשהחלות של שבת ויום טוב מצליחות ונראות יפות - זה בזכות האשה - בעלת הבית.
|
|
 |
|
|
|
אל מול הסערה |
|
הרב יוסף ברוק |
|
"וַה' הִמְטִיר עַל סְדם וְעַל עֲמרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם:"
רש"י: "כל מקום שנאמר וה' – הוא ובית דינו"
(בראשית י"ט, כ"ד)
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ההכרעה הנכונה |
|
יואל ברדוגו |
|
שוב חוזר המצב בו אברהם נמצא בסכנה ונאלץ לומר ששרה איננה אשתו אלא אחותו. הפעם המקרה אינו מתרחש במצרים אלא בגרר (איזור עזה של היום). על השאלה מדוע שיקר אברהם על דבר שרה אשתו עונה אברהם: "...כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי..."
|
|
 |
|
|
|
פרשת בראשית - אדם גְדַל |
|
הרב יוסף ברוק |
|
"וַיּאמֶר אֱלֹקִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:"
|
|
 |
|
|
|
לך לך |
|
שורשים |
|
"ויאמר ה' לאברהם לך לך"
כתוב בספרים: "לך לך לעצמותך"
|
|
 |
|
|
|
נוח |
|
הרב וינד |
|
פרשת נוח פותחת בפסוק: "אלה תולדות נח וכו' תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח".
|
|
 |
|
|
|
צידה לדרך! |
|
הרב וינד |
|
הוא היה בן יחיד אהוב על אביו, ובשל כך הרעיף עליו את כל הטוב שבעולם. כל מה שבקש הבן קבל מיד, מה שרק עלה בדמיונו והיה חפץ בו הוגש לו על מגש של כסף, כל משאלה שנכסף אליה התמלאה במלואה, ולא בכדי, כי הלא אביו הוא המלך. ובבית המלך כידוע, לא חסר מאומה.
|
|
 |
|
|
|
ביכורים |
|
יואל ברדוגו |
|
שמחה פותחת את פרשת השבוע – פרשת 'כי תבוא'.
משה מצווה את עם ישראל על מצוות הבאת הביכורים לאחר ירושת ארץ ישראל וחלוקתה לשבטים.
"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשת וישבת בה. ולקחת מראשית פרי האדמה (משבעת המינים) אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך ושמת בטנא. והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם (בית המקדש בירושלים)".
|
|
 |
|
|
|
הרוצה להתידד יקטין את עצמו |
|
יואל ברדוגו |
|
כמעט שחלף לו השבוע הראשון של חודש אלול
חודש אלול הוא החודש האחרון של השנה. ככזה, הוא חודש בו יהודי מבצע חשבון נפש ובדק בית פנימי על השנה שחלפה ועל רצונותיו ומטרותיו לשנה המתחדשת.
שמחה מיוחדת מלווה את המתייחסים לחודש זה בכובד ראש.
|
|
 |
|
|
|
רק בארץ ישראל |
|
יואל ברדוגו |
|
שירים רבים ואמרות רבות נאמרו על דברים או רעיונות שיש 'רק בארץ ישראל'.
מתוכם הבוחר יכול לבחור. יש כאלה המפרגנים ויש כאלה המותחים ביקורת – כך
או כך, זה תמיד 'רק בארץ ישראל'.
בפרשיות השבוע – פרשיות מטות ומסעי - מוזכר עניים נחלת ארץ ישראל. הארץ
הובטחה לאברהם אבינו ומטרת יציאת מצרים הינה מתן תורה וכניסה לארץ ישראל.
אלא שיודעים אנו שדור הנכנסים לארץ אינו הדור שיצא ממצרים. זה האחרון מת
ונקבר במדבר במשך 40 שנות הסע במדבר בעקבות דיבתם הרעה של המרגלים כך
שדור הנכנסים לארץ היה שונה מדור יוצאי מצרים
|
|
 |
|
|
|
לצמצם את הבלאי |
|
יואל ברדוגו |
|
אחד מחמשת המאורעות העצובים שארעו לעם ישראל ביום שבעה עשר בתמוז (היום
הפותח את שלושת שבועות האבל על חורבן ירושלים המסתיימים בתשעב באב) הוא
ביטול קרבן ה'תמיד' בירושלים
קרבן זה היה החשוב ביותר שכן הוא פתח את עבודת הכהנים בבוקר וסיים אותה
בערב וככזה כיפר על עם ישראל ביום ובלילה. ביטולו סימן את התרחקות עם
ישראל מהקב"ה והצרות שבאות בעקבות כך.
|
|
 |
|
|
|
חשיבות עליונה - לדוגמא האישית - פרשת השבוע פנחס |
|
פלוני |
|
הקריאה המפורסמת "אַחֲרַי" מקורה בפרשתנו.
כאשר מבקש משה לבחור את המנהיג הבא לעם, הוא מציב תנאים – שיהא זה אדם כמוהו אשר לא ישב בביתו וישלח את חייליו להלחם, אלא יעשה כמעשי שנלחמתי אישית בראש העם בסיחון ובעוג מלך הבשן (רש"י בשם המדרש)
|
|
 |
|
|
|
על הבוקר |
|
יואל ברדוגו |
|
מואב – בלק – שוכר את שרותיו של נביא אומות העולם (בלעם) כדי שיקלל
את ישראל וכך יביא לכיליונו של העם. בהתבוננו באופי עם ישראל הוא מבין
שכדי לנצחו יש לפגוע בשורש כוחו שהיא הרוחניות. אם נצליח לחבל במישור
הזה, חושב בלק, אז תהיה אפשרות לנצח את עם ישראל. על כן פונה הוא לנביא
אומות העולם ע"מ שיחבל בחוסן הרוחני של עם ישראל ע"י קללותיו.
מהו בעצם המנגנון הזה של קללות בלעם שיש בידם להבא כליה על עם ישראל.
מתוך פסוקי הפרשה ניתן לגלות שבלעם מזהה שהמתחרה שלו בעם ישראל הוא אברהם אבינו ובו דווקא הוא מנסה להתחרות ועליו לגבור.
|
|
 |
|
|
|
מדוע כלולים בתורה חוקים אשר אין השכל משיגם |
|
יואל ברדוגו |
|
בכל שנה בהגיענו לפרשת 'חוקת', פוגשים אנו בציווי על פרה אדומה (!) אשר
תכליתה לטהר את היהודי מטומאת מת. כלומר, יהודי נגע במת או שהה עם מת תחת
קורת גג אחת אין הוא רשאי להגיע לאיזור בית המקדש בירושלים (כמו גם למשכן
במדבר) אלא לאחר שהוא נטהר מטומאתו זו; ואיך נטהרים? פשוט...לוקחים פרה
אדומה, שוחטים אותה, שורפים אותה...את אפר הפרה, לתוך השריפה הזו משליכים
אזוב, עץ ארז ושני תולעת, 'מערבבים' יחד עם מים ואת מי אפר הפרה האלה
מזים על האדם המיטהר...ברור, לא? זאת ועוד אותו אדם שמכין את אפר הפרה
הוא עצמו נטמא. כלומר, פעולת הכנת האפר מטמאת את העוסק בה (איש טהור עד
לעיסוק באפר) בעוד בכוחו של האפר לטהר את הטמא, מטמא את הטהור ומטהר את
הטמא...
|
|
 |
|
|
|
למה נסמכה פרשת פרה אחר מחלוקת קרח ? |
|
הרב אליהו שלמה |
|
פרה אדומה שנסמכה למחלוקת קרח. ואיתא בפסיקתא למה נסמכה פרשת פרה אחר מחלוקת קרח וכו' והוא לא ידע חק פרה אדומה תהיה כפרה גדולה על ישראל כמובא בילקוט הראובני עיין שם.
כי פרה אדומה מעשיה בחוץ. ועל כן היא מטהרת מטומאת מת כי המת מטמא בטומאה חמורה מאוד מחמת שנעשה פרוד בין הפנימיות והחיצוניות שזה עיקר המיתה ואז נאחזים החיצוניים מאוד שהם סטרא דמסאבא. ועל כן עיקר הטהרה ע"י פרה אדומה שמעשיה בחוץ דייקא שהיא מטהרת כל מקומות החיצוניים ומגרשת אחיזתם משם עד שיש לה כח לטהר מטומאת מת.
|
|
 |
|
|
|
פרשת קורח – כל הפוסל , במומו פוסל |
|
יואל ברדוגו |
|
איך אפשר......איך אפשר להבין כיצד עם המונהג ע"י משה יכול לבא בטענה שמשה
מונע ע"י אינטרסים עצמיים שלו. סוף סוף, כל מה שאמר משה מזמן מכות מצרים
ועד נקודת הזמן בפרשתנו – פרשת קורח – התרחש בדיוק מפליא. כיצד אפשר
לטעון נגדו את טענות קורח ואת טענות העם לאחר מכן?
|
|
 |
|
|
|
האופנה שבתכלת |
|
יואל ברדוגו |
|
בעבר הלא רחוק היו לאופנוענים ה'מורעלים' אופנת לבוש מאד יחודית שנקראה
'פרנזים'. המדובר הוא על קצוות לא מעובדים של בגדי העור שבלטו בשולי
הבגדים בצורה של חוטים/פתילים. הדבר דמה לחוטי בד לא ארוגים שבלטו בקצוות
הבגד אלא שהיו אלה חוטי עור (שהרי הבגדים הם בגדי עור כמובן....) והם
נקראו 'פרנזים'.
|
|
 |
|
|
|
הטייה לזכות |
|
יואל ברדוגו |
|
ספר במדבר הינו ספר עקרוני ויסודי מאד. פרשת 'בהעלותך', בפרט, מכילה
בתוכה את הסיבה להיות ספר במדבר כל כך יסודי.
ידוע לנו שארבעים השנים במדבר אינם חלק מהתכנית המקורית של יציאת מצרים.
על פי התכנון המקורי היינו אמורים להיכנס לארץ אחד עשר ימים בלבד לאחר
מעמד הר סיני. אך המרגלים, בהוציאם את דיבת הארץ לרעה, הביאו לארבעים
השנים הידועות. נמצא שדור יציאת מצרים אינו הדור של הנכנסים לארץ.
|
|
 |
|
|
|
השלמות שבשלום |
|
יואל ברדוגו |
|
בפרשת נשא מובאת ההוראה לכהנים לברך את עם ישראל בכל יום. הברכה הראשונה
ניתנה ע"י אהרון הכהן ביום חנוכת המשכן אך ההוראה הזו היא לדורות וע"כ
הברכה מתקיימת בכל בוקר.
|
|
 |
|
|
|
סוף מעשה במחשבה תחילה |
|
יואל ברדוגו |
|
חלק נכבד מפרשת השבוע שעבר (פרשת שמיני) עסק בפירוט התורה את כללי הטהרה
והטומאה בבעלי החיים. כלומר, פירטה התורה את בעלי החיים המותרים באכילה
ואת אלה האסורים וכן את השוני בין בעלי החיים בנוגע לדרגת טהרתם או
טומאתם כלפי הכהנים וכלפי כלל ישראל.
|
|
 |
|
|
|
צחוק ילדים |
|
יואל ברדוגו |
|
עם ישראל מגיע לשיאו בפרשת השבוע – פרשת 'תרומה'. שישה חודשים בלבד לוקח
לעם ישראל לצאת מעבדות לגאולה, היינו מעבדות מצרים לכך שהקב"ה משרה
שכינתו ביניהם לעיני כל ע"י בניית המשכן במדבר.
|
|
 |
|
|
|
פרשת יתרו – מה, אתה לא שומע? |
|
יואל ברדוגו |
|
ידוע שלא רק עשרת הדיברות ניתנו בסיני אלא כל התורה כולה. בכל שנה מעניין המעבר החד הזה שבין פרשת יתרו לבין פרשת משפטים. אם בפרשת יתרו מדובר על מעמד הר סיני בו כל ישראל הגיעו לדרגת נבואה קרובה מאד לזה של משה רבנו הרי שפרשת משפטים מדברת על העניינים הארציים ביותר - דיני נזיקין (רכוש ונפש), דיני שומרים, הלוואות, הלנת שכר וכו'. אך זהו בדיוק העניין. אין תחום בחיים אותו התורה אינה מכסה. התורה היא תורת אלוקים וככזו גם העניינים הנמוכים והגשמיים ביותר הם בעצם טומנים בתוכם את חכמתו של הבורא.
|
|
 |
|
|
|
צנצנת המן |
|
הרב יהודה לייב אשלג |
|
וזה לשון מהרח"ו בהקדמה לשער ההקדמות:
ואין ספק כי לולי שרשב"י הכיר וידע ברוח קדשו כי ר' אבא היה חכם גדול ויודע להלביש ולהעלים הדברים דרך חידה ורמז שלא יבינו אפי' חכמי הדור ההוא, לא היה מצוהו שיכתוב (כדאיתא באדרא זוטא). והגם שציוה לר' אבא שיכתוב, אמנם בהיות שיכתבם בהעלם גדול כאלו לא נכתבו כלל דמי.
|
|
 |
|
|
|
פרשת בשלח – מי מתכופף למי |
|
יואל ברדוגו |
|
כותב דוד המלך בתהילים שבצאת ישראל ממצרים, ים סוף לא רק נבקע לגזרים אלא
הוא נס – היינו ממש ברח! "הים ראה וינס הירדן יסוב לאחור" (תהילים קיד).
אך כתוב כאן שהים נס משום שהוא ראה משהו. מה הוא ראה?
|
|
 |
|
|
|
פרשת בא – מי שאמר לשמן וידלוק..... |
|
יואל ברדוגו |
|
יהודי הנשאל על שורשו והווייתו כיהודי אמור לענות כי אלו טמונים ביציאת מצריים. יציאת מצרים היא שורש האמונה של האדם היהודי. ואכן, לעוקב אחר סדר יומו של יהודי רואה שעניין יציאת מצריים מלווה אותו בכל צעד. הפרשיות שבתפילין – אלו שכנגד הראש והלב (על זרוע שמאל) שהם "משכנות המחשבה" (רמב"ן) – עניינן הוא יציאת מצרים. המזוזות מכילות פרשיות של יציאת מצרים. בכל חג ובכל תפילה מוזכרת יציאת מצרים.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
פרשת שמות וספר שמות. הספר השני – ספר שאין שני לו |
|
יואל ברדוגו |
|
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה. את יעקב איש וביתו באו" (שמות א, א')
ספר שמות – בו אנו פותחים השבת – נקרא בפי הרמב"ן "ספר הגאולה". הספר פותח בשיעבוד מצרים את בני ישראל. לאחר יציאת מצרים, מתואר מעמד הר סיני ששינה ומשנה את פני האנושות ומעמיד את עם ישראל במרכז המיקוד העולמי.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
תא חזי - פרשת ראה |
|
הרב רז הרטמן |
|
השבת היא שבת המעבר לחודש אלול, שבת מברכין. חודש הקִרבה וחודש התשובה. אני לדודי ודודי לי. ולזה יש שני פירושים (לפחות) – אנחנו אוהבים, אני ואלוקים, וגם - אני מדבר על הכיוון, כיוון התשובה והתיקון. במובן מסויים יש סתירה בין שתי האמירות שהרי באהבה הדבר עומד בלי תנאי והתשובה אינה מעכבת את האהבה, ובעולם התשובה צריך לתקן – מאוד משנה מה עשיתי ועוד יותר משנה מה אעשה.
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אין ייאוש בעולם |
|
הרב רז הרטמן |
|
נחמו נחמו עמי, יאמר אלוקיכם. בפי הנביא ישעיהו. הדיבור הוא לא ברור – מי צריך לנחם, ומי ידבר על לב ירושלים? או שמא אנחנו אמורים לנחם – להגיד לירושלים, לשכינה, שה' מדבר אליה ומעביר את גזירתה. ולמה פעמיים נחמו? יש הרגשה שהנחמה , כמו חוויתנו בתקופה זו, איננה מובנת. הרי מה השתנה פתאום בסוף תשעה באב?
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרשת השבוע - מטות - לב נשבר |
|
הרב רז הרטמן |
|
יש אור מיוחד שנכנסנו אליו השבוע. אור שלושת השבועות. האור הזה אינו אור רגיל – הוא אור גנוז לעתיד לבוא, בזמן שהשבועות האלה יהפכו לימי חגים ושמחה כפי שמובטח לנו
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פרשת שלח - החוט המשולש |
|
הרב רז הרטמן |
|
שזורים בתוך פרשתינו שלשה חוטים, כל אחד חזק בפני עצמו, אך החבל שנוצר מחיבורם היא בשורש נשמתינו הכללית והיחידית. כל חוט צריך העמקה בפני עצמו ואפשר לדבר שנים אודותיו. ובכל זאת טובים השנים מן האחד והחוט המשולש לא במהרה ינתק.
|
|
 |
|
|
הרשמה למשפחה
כניסה לחברים
