מצוות יום פורים
04/03/15 שורשים

בפורים יש 4 מצוות, הן נקראות 4 הממים:

מקרא מגילה

משתה ושמחה

משלוח מנות איש לרעהו

מתנות לאביונים

ותקנו חכמים לקרוא בתורה מענין היום בפרשת 'ויבוא עמלק' שבסוף פרשת בשלח, ולהזכיר את נס פורים בתפילה ובברכת המזון שאומרים בהם 'על הניסים - בימי מרדכי ואסתר...' אבל אין אומרים הלל בפורים, קוראים את המגילה וזה הילול היום.

המצוות נהוגות לפרזים בזמנם ולמוקפים בזמנם, ובמקום שנוהגים בהם בי''ד לא נוהגים אותם בט''ו וההפך.

שני ימי הפורים אסורים בהספד ובתענית.

עשיית מלאכה מותרת בפורים, ולמרות זאת לא נוהגים לעשות מלאכה, אמרו חכמים: 'כל העושה מלאכה ביום פורים, אינו רואה סימן ברכה לעולם'. והמלאכה שהתכוונו היא לצורך שכר, אבל מלאכת מצוה או לצורך פורים, מותרת. ומותר למי שחוגג בי''ד לעשות מלאכה בט''ו, והפוך.

מקרא מגילה

קוראים את המגילה בלילה וביום, ואפשר לקרוא כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר. וביום מהנץ החמה ועד שקיעתה.

כולם חייבים במקרא מגילה, גם גברים וגם נשים.

מצווה מן המובחר לקרוא אותה בציבור ובבית הכנסת, משום ''ברב עם הדרת מלך'' ויש יותר פרסום הנס.

השומע מפי הקורא, יצא כאילו קרא בעצמו, אבל צריך להזהר לשמוע כל תיבה, שאם לא שמע הכל, לא יצא.

הנכון להחזיק ביד מגילה, ולקרוא בלחש עם הקורא, ואם לא שמע תיבה, משלים מיד בקריאה (אם מחזיק מגילה של קלף יצא מלכתחילה, ואם מחזיק מגילה של נייר או חומש, יצא בדיעבד.

נוהגים שבהגיע הקורא לארבעה פסוקים של גאולה שיש במגילה - מפסיק, וכל הקהל קוראים בקול, ואח''כ חוזר וקוראם:

''איש יהודי היה בשושן הבירה...''

''ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות....''

''ליהודים היתה אורה ...''

''כי מרדכי היהודי משנה למלך...''

את הפסוק ''בלילה ההוא נדדה שנת המלך'' נוהגים לקרוא בהרמת קול ובשינוי טעם, מפני שבו מתחילה הישועה להגלות.

שמות עשרת בני המן עם התיבה 'חמש מאות איש'' והתיבה שאחריהם ''עשרת'' קוראים בנשימה אחת, להודיע שכולם נהרגו ונתלו ביחד

בס''ד

משתה ושמחה

מצווה להרבות בסעודת פורים, ולקבעה על יין ובשר ולאכול ולשתות ולשמוח.

זמן הסעודה הוא ביום ולא בלילה, ומכל מקום גם בלילה צריך לשמוח ולהרבות קצת בסעודה, וללבוש בגדי יום טוב, וכמובן שכך גם בסעודת היום.

כיוון שנס פורים היה על ידי היין: ושתי 'סיימה את תפקידה' במשתה היין ובאה אסתר במקומה. ומפלת המן היתה במשתה היין שעשתה אסתר, ועל ידי התשובה נתקן החטא שחטאו ישראל במשתה אחשורוש - לכן משתכרים ביין, ואמרו חכמים: 'חייב אדם לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'. מי ששתיית יין מזיקה לבריאותו, או שחושש שמה יבוא לידי קלות ראש או ישכח לברך ולהתפלל - אינו צריך לשתכר, אלא שותה יותר מהרגלו וירדם משתיית היין, ובכך יוצא, כי כשישן הוא לא מסוגל להבדיל בין ארור לברוך.

נוהגים לאכול מיני זרעונים וקטניות בפורים, זכר למה שאכלה אסתר בבית אחשוורוש.

אף על פי שאמרו, מצוה להרבות בסעודת פורים - מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לריעיו.

 

מתנות לאביונים

המצווה לתת לפחות שתי מתנות לשני אביונים, כלומר, מתנה אחת לכל אחד. ואפילו עני המחזר על הפתחים חייב במצוה זו.

ויוצאים ידי חובה בכל מתנה שהיא, בין בממון, ובכל דבר מאכל או משקה ואפילו בגד או כסות. וכשנותן לו כסף או מאכל צריך להקפיד לכתחילה שתהא מתנתו מתנה חשובה, וכדי שיוכל לקנות ממנה לחם כדי שיעור סעודה לפחות, ובדיעבד יוצא אפילו בפרוטה אחת או בשווה פרוטה לעני אחד, ולשני עניים - שתי פרוטות.

וצריך לתת אותם ביום. ועדיף אחרי קריאת המגילה. ולא נותנים זאת מהכסף של המעשר או של צדקה. אבל אפשר לתת מתנה מועטת משלו ולהוסיף מהמעשר.

לא נותנים מתנות לאביונים של פורים לפני פורים.

נשים חייבות במתנות לאביונים בפורים

בפורים לא מדקדקים עם העניים, לא בודקים אם הם זקוקים באמת, או אם הם הגונים, אלא "כל הפושט יד נותנים לו'' (ומבקשים מה' יתברך שייתן לנו בלי לבדוק אם אנחנו ראויים)

 

משלוח מנות איש לרעהו

מצות היום לשלוח מנות איש לרעהו, לפחות שתי מנות לאיש אחד. ומחוייבים בה גם הגברים וגם הנשים.

מנות זה משהו הראוי לאכילה או לשתיה מיד, ללא צורך בבישול או סידור, כגון בשר ודגים מבושלים, או מיני מאפה, פירות, מיני מתיקה, יין ושאר משקאות. ולא יוצאים חובת המצווה לא בשלחת כסף או בגדים או תכשיטים.

וכל המרבה לשלוח מנות לרעים הרי זה משובח, אלא שמוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות במשלוח מנות ולהרבות בסעודתו.

טוב להקפיד שיהא במנות אלו משום כיבוד לרעהו, ולא ישלח לו דבר פעוט שהוא מזולזל בעיני המקבל.

כדאי להקפיד לשלוח על ידי שליח ולא בעצמו, כי כתוב ''משלוח'' ולכן עיקר המצוה היא על ידי שליח.

המצווה ביום ולא בלילה.