חשיבה הכרתית  יעקב אנושי
פותחים שולחן
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום רביעי ‏18 ‏יולי ‏2018  ז' בתמוז, תשע"ח
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ שבת קודש \ תערוך לפני שולחן נגד צוררי
שאלות קשורות
נשמה יתרה
מה הכוונה שמקבלים בשבת "נשמה יתרה"? ואם זה נכון שמקבלים "נשמה יתרה" גם בחתונה?
תהילים בלילה

האם מותר לקרוא תהילים בלילה?

מאמרים דומים
היבדלות עם ישראל מהגוים
היבדלות עם ישראל מהגוים
החג ה``יהודי`` ביותר בשנה
השנה החלטנו להזמין אורחים לליל הסדר למרות שבדרך כלל אני מעדיף את החגים בסביבה משפחתית בלבד. לא בשבילי, מה פתאום, בשביל הילדים. כדי שישאלו אותי "מה נשתנה?" בנוסח משפחת לוי. לא מכירים? זה הולך בערך ככה:שבכל הלילות אבא בהרצאות הלילה הזה כולו שלנו. שבכל השבתות אנו אוכלים בסמינרים של ערכים הלילה הזה בבית שלנו. שבכל השנה אבא עסוק אם שאר אנשים בארץ ובחו"ל הלילה הזה בבני ברק.
ימי השובבים - עיקר זמן התיקון בשבת קודש
אומרים חז''ל שהשבתות בימי השובבים מסוגלות לתשובה ולתיקון המעשים יותר מימות החול, והטעם הוא שבימי שבת קודש קוראים את הפרשה שבתורה, ועל ידי הקריאה מתעורר ומתגלה הזמן יותר.
הרוצה להתידד יקטין את עצמו
כמעט שחלף לו השבוע הראשון של חודש אלול חודש אלול הוא החודש האחרון של השנה. ככזה, הוא חודש בו יהודי מבצע חשבון נפש ובדק בית פנימי על השנה שחלפה ועל רצונותיו ומטרותיו לשנה המתחדשת. שמחה מיוחדת מלווה את המתייחסים לחודש זה בכובד ראש.
חכמת התרנגולת
תופעות שונות מתלוות למהפכת התשובה. אחת מהן היא ריבויים של "מומחים לקבלה" ו"רבנים של יום אחד" האם יש להיזהר מהם, ומדוע? וכיצד זה קשור לבניית המשכן?. על חכמה ויראת שמים. (פרשת ויקהל)
תערוך לפני שולחן נגד צוררי
19/03/12 הרב יהודה לייב אשלג

ויעש את השלחן עצי שטים וגו', (ויקהל, שמות לז' י'). יובן לפי המובא בספר הזוהר הקדוש (תרומה סולם אות תפ"ה- ת"צ), ועשית שלחן עצי שטים וגו', וכן אמר דוד המלך (תחי' כ"ג ה'): תערוך לפני שולחן נגד צוררי וכו': שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום, הרי עיקר המזון והסעודה הוא בשבילם, וכל העולם אינו ניזון אלא בזכותם ומתמצית בלבד. משא"כ כאשר ח"ו אינם עושים רצון המקום, שיורדים בגלות ומתהפך הדבר להיות הם ניזונים מן התמצית בלבד. כן איתא גם בזוה"ק לך לך (סולם אות קפ"ג-קצ"א) יעויי"ש ובביאור המאמר שבאות קצ"א. המעין בל' הזוה"ק ימצא, שמקשר שלחן  הנז' בתהילים עם שולחן העשוי במשכן, אשר בזה יובן גם טעם אמירת מזמור זה (מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר), בכל סעודה מג' סעודות השב"ק. [להלן בחלק המקורות, הובאו דברי הזוה"ק בהרחבה.]  

ויש להבין הדבר כמבואר בספר בית שער הכוונות (אות כ"ה, מדברי האר"י בשער ההקדמות דפו"י דף י' ע"ב), שאין לך דבר שאין בו פנימיות וחיצוניות אפי' בבחינת הכלים. וכן מבואר בהקדמה לספר הזהר (אות ס"ו-ס"ט), שם מבאר חוק רוחני הנקרא פנימי וחיצון, שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות. ובכללות העולם, ישראל נחשבים לפנימיות, ואוה"ע לחיצוניות. אשר על כן, בהיות האדם מישראל מגביר ומכבד בחינת פנימיותו וחלק ישראל שבו, על חיצוניותו, דהיינו שנותן רוב טרחתו ויגיעתו להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו לתועלת נפשו, וטרחה מועטת בשיעור המוכרח, הוא נותן לקיום בחי' אוה"ע שבו דהיינו לצרכי הגוף וכו', הנה אז גורם ומשפיע במעשיו, גם על הפנימיות וחיצוניות דכללות העולם. שעל ידי כן, בני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואוה"ע שהם החיצוניות שבכללות יכירו ויחשיבו את בנ"י וכו'.

אשר ע"פ חוק זה יובן, דאין אפשרות באופן אחר והא בהא תליא. משום דכל בחי' הפנימיות, כגון: בני- ישראל, ארץ ישראל, עיקר הסעודה ושלחן המלך, קשורות זו בזו. וכן כל בחי' החיצוניות, כגון: אומות העולם, שאר ארצות, תמצית המזון בלבד, גם כן קשורות זב"ז. אשר בעת מעלת ישראל ובהגברת כוחם הפנימי, הרי הם מצויים באדמתם ומתפרנסים מעיקר שולחנו של המלך, משא"כ כאשר אינו כן, שאז נהפך הכל יחד.

ואולי אפשר לפרש, שבהיות אור העליון מושפע בדרך התפשטות המדרגות ממעלה למטה, מובן היטב כניסת שפע האור דעליון, אל פנימיות הכלים דתחתון, שכן הוא סדר ירידת האורות דרך כלל, שכל ג"ר דתחתון, מקבל מבחי' אח"פ דעליונו. אשר על כן, כאשר ח"ו ירדו ישראל ממעלתם, והגבירו כח כל בחינות החיצוניות, הרי באותו זמן נמצאות כל אותן הבחי' הנ"ל, למעלה ממעלת ישראל, ובזה נתהפכו הן לקבל כל עיקר השפע היורד ממעלה למטה, וישראל נאלצו להסתפק בתמצית בלבד. ויעוין עוד בסוף הקדמת הסולם לספר הזהר (אות ע'- ע"א), שמבאר בזה, ל' תיקוני זהר, וטעם הדברים.

 

מקורות

 א. זוה"ק תרומה (מאמר ועשית שלחן, סולם אות תפ"ה- ת"צ), וז"ל: ועשית שלחן עצי שטים וגו', רבי יצחק פתח, ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך. שבגינהון דישראל יהיב מזונא ושבעא לכל עלמא. ועתה שישראל הם בגלות על אחת כמה וכמה שכל העולם מקבלים מזונות ושובע בכפליים, כדי שהתמצית מהם יספיק לישראל. בזמן שהיו ישראל בארץ הקדושה היו הוה נחית לון מזונא מאתר עלאה, (ואינון יהבי חולק תמצית לעמין), והם נתנו חלק תמצית לעמים עכו"ם, ועתה בגלות נתהפך הדבר באופן אחר. משל למלך שהכין סעודה לבני ביתו כל זמן שהם עושים רצונו וכו'. אמנם בשעה שבני ביתו אינם עושים רצונו, נותן כל הסעודה לכלבים, ונותן להם העצמות. וכן הוא בישראל. שכל זמן שעושים רצונו של מקום, הנה על שולחן המלך הם אוכלים, ונותנים העצמות שהוא תמצית לעכו"ם. וכאשר אינם עושים כן, הולכים בגלות, והסעודה ניתנה לכלבים, ולהם ניתנה התמצית. אוי לבן מלך שיושב ומצפה לשלחנו של העבד. דוד המלך אמר, תערוך לפני שלחן נגד צוררי, היינו סעודת המלך. נגד צוררי, הם הכלבים היושבים תחת השלחן ומצפים לחלק העצמות וכו', עכ"ל.

ב. זוה"ק לך לך (סולם אות קפ"ג-קצ"א), וז"ל: בשעה שישראל שרויים בארץ הקדושה הכל היה מתוקן כראוי, והכסא היה שלם עליהם וכו'. כי הארץ אינה מתוקנת לעבודה רק לישראל בלבדם. ועל כן שאר האומות היו מתרחקים מהארץ, שלא היו שולטים בה כמו עתה, (בגין דלא אתזנו אלא מתמצית), כי לא היו ניזונים אלא מתמצית. כלומר, השפע שהמשיכו ישראל על ידי עבודתם, השלים גם את אומות העולם. אבל עיקר השפע הגיע לישראל, והאומות קבלו רק תמצית מהשפע וכו', עכ"ל.

ג. הקדמת ספר הזהר (מאמר בליליא דכלה, סולם סוף אות קמ"א, ד"ה וז"ש ואי תימא), שם מבאר פנימיות העולמות המגיע לבני ישראל, וחיצוניות העולמות המגיע גם לאומות העולם.

ד. הקדמת ספר הזהר (מאמר פיקודא תמינאה, סולם אות רל"ב), שם מבאר נשמות ישראל שהם בבחי' פנימית שבפנימית, ובפנימיות ספי' המל' הנקראת בני מעים וכו'.

ה. שפת אמת ליקוטים - מגילת אסתר: [א] ויהי בימי אחשורוש בש"ס מגילה מסקינן ויהי בימי לשון צער עיין שם, נראה לאשר כי היו בני ישראל בגלות תחת ידו והי' בא שפע משמים שלא בסדר הראוי כידוע מדברי זוה"ק תרומה שכאשר הזמן הראוי עיקר השפע לישראל ולאומות רק תמצית ובגלות להיפוך ח"ו ולזאת כתוב בימי אחשורוש שהאורות שנקראים ימים היו נקראים ימי אחשורוש שהיו תחת ידו בגלות ולכך אינו אלא לשון צרה, ובמדרש רב פתח והיו חייך תלואים לך כו' זה שלוקח חטים כו' יש לפרש גם כן כנ"ל שכאשר השפע אינו לישראל ממילא הולכת על ידי שרים תחתונים כו' וכמו שלוקח מן הפלטר ח"ו והבן:

ד. שפת אמת ליקוטים - לסיום הש"ס: ענין הסעודה שעושין בסיום מסכת להראות כי התורה נותנת מזונות ועושר, לכן נסמך בתורה שלחן אצל הארון, ובמדרש תרומה לקח טוב נתתי עיין שם, הפירוש כי השי"ת מייחד התורה לבני ישראל אשר כל מה שמקבלין יהי' על ידי התורה ולכן אל תעזובו התורה, וכמו שהי' בזמן בית המקדש שהי' כל השפעות משמים לבני ישראל, ואומות העולם ניזונין מתמצית, ובגלות היא להיפוך כדאיתא בזוה"ק תרומה והיינו שאין ההשפעה יורדת עתה רק על ידי צמצומים רבים, ובני ישראל אין יכולין לקבל רק בכח התורה, ואיתא הככר והספר ירדו כרוכים מן השמים, פירוש קודם שמשתלשל בצימצומים אחרים רק בשורשו בשמים הפרנסה דבוק ומקושר אל התורה, ובני ישראל מוכנים לקבל זו השפע בעוד שהוא דבוק בשורש התורה, ועתה בעונותינו נאמר עלינו אוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם, וכתיב תערוך לפני שלחן, וכי הטריח דוד המלך ע"ה לבורא עולם לערוך לפניו השלחן, אך באמת הקב"ה מעריך שלחן ומכין מזון לכל הבריאה, אך כשבא אל התחתונים היא בהשתנות ודוד המלך ע"ה ביקש שיהי' מוכן לקבל כמו שהיא הנתינה מאתו יתברך, וזהו שאמר תערוך לפני (ויש להעמיק פירוש אחר על דרך הקבלה להיות תערוך בלשון נסתר שלא לנוכח שוב מצאתי כזה בזוה"ק תרומה קל"ג ואין לי עסק בזה כאן) וכדאיתא בגמרא על פסוק תכין בטובתך, העוסק בתורה הקב"ה מכין לו סעודה בעצמו, פירוש בטובתך בתורה שנקראת טוב:

ה. שפת אמת ספר דברים - לסוכות - שנת [תרמ"ח] : וכתיב אי ארץ שמלכך נער ושריך בבוקר יאכלו אשריך ארץ שמלכך בן חורין ושריך בעת יאכלו. והנה בסוכות הוא התגלות חסד ה' ונק' בוקר [רמז לדבר בערב ילין בכי הוא יוהכ"פ מערב עד ערב. ולבוקר רנה הוא סוכות]. והנה הע' שרים מקבלין כל אחד חלקו בפתיחת השער. אבל בנ"י מקבלין רק בשמ"ע וזהו בעת יאכלו. דאיתא בזוה"ק בפ' ויחי בבוקר יאכל עד הוא לתת הראשית להקב"ה שנק' עד ולערב יחלק כו'. שמקודם צריכין לתקן בשורש העליון ולקבל השפע בעת הראוי דרך כל המדריגות. וזהו הוא דרך התורה שנמסר רק לבנ"י. וע"ז יפתח ה' לר אוצרו כו' מטר ארצך בעתו כו' לכן והלוית גוים רבים שיהי' השפע בא לנו בכח התורה. ועתה בעונותינו הרבים אדרבא אנו נזונין מתמצית ואוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם. ועתה בשמ"ע שמתפללין על המים צריך להיות המכוון רק על התורה. ובזמן המקדש הי' הבקשה על מים עליונים ותחתונים כאחד כמ"ש לעיל. וכ"כ אם שמוע תשמע כו' ונתתי מטר ארצכם שהי' תלוי הכל בהתורה. ומקודם קדם פרשת שמע. אח"כ והי' אם שמוע תשמעו. פי' כפי קבלת מלכות שמים כן ניתן סדר השפע שיהי' עפ"י התורה. ועתה שאין הקבלה כראוי לכן נמסרנו אל הטבע כנ"ל:

ו. שפת אמת ספר בראשית - פרשת תולדות - שנת [תרל"ז]: בענין הברכה שרצה לברך את עשו. נראה כי וודאי הברכה המיוחדת ליעקב לא רצה ליתנה לעשו. שהרי אח"כ בירכו ויתן לך את ברכת אברהם כו' שהיא הברכה המיוחדת ליעקב וזרעו אחריו אשר ע"ז נא' בריתי אקים את יצחק הרי שהניח ברכה זו ליעקב. רק ברכת עוה"ז רצה לברך לעשו ובא יעקב ולקחו במרמה. כי הוא עלמא דשיקרא לכן לקחו במרמה. ופי' הענין אף כי וודאי עוה"ז לעשו רק שצריך לבא ע"י יעקב. וז"ש ביעקב ויתן לך. ובעשו משמני הארץ יהי' מושבך. כי כל השפע צריך לירד לבנ"י כמו שהי' בזמן שבהמ"ק קיים שאומות ניזונים מתמצית. ואעפ"כ בוודאי היו הרשעים מתענגים בעוה"ז יותר מבנ"י גם בזמן המקדש. רק שבנ"י עיקר כוונתם התדבקותם בשורש השפע. ואין מבקשין גוף התענוגים. והם נחשבים שיריים לגבי כח הנתינה. לכן הברכה ליעקב הנתינה ויתן לך כו'. ולעשו גוף הגשמיות משמני הארץ כו'. ואילו הי' עשו משכיל הי' יודע כי יעקב לא חסרו מאומה. ואדרבא כשיהי' השפע ע"י יעקב ייטב לו יותר. וז"ש לו אביו משמני הארץ יהי' כו' ואת אחיך תעבוד. כלומר שלא יחסר לך ע"י הברכה שלו. והמשמנים אשר אתה חפץ בהם יהי' לך. וכן הוא גם עתה לפי מה שיש זה בכלל ישראל שמבטלין תענוגי עולם וחפצים רק להתדבק בשורש. כמו כן זוכין לקבל גם השפעות עוה"ז להיות הכל על ידיהם כנ"ל:

ו. שפת אמת ספר במדבר - פרשת בלק - שנת [תרל"ה]: במדרש וירא בלק נוח לרשעים להיות סומין שראייתם מביא רעה לעולם כו'. עוד שם מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על בלעם כו' כדי שלא לתת פתחון פה לאומות לומר שאתה ריחקתנו כו'. דהנה יש להבין האיך עלה על דעת אותו רשע לקלל את בנ"י והלא ידע כי הם חלק ה' ונחלתו. וביאור הענין כי הי' מקטרג על בנ"י באמרו העם היוצא ממצרים ויכס כו' עין הארץ כו'. כי באמת בנ"י אשר הוציאנו השי"ת ממצרים ובחר בנו להיות לו לעם נחלה הי' המכוון כדי שבנ"י יסתירו כח הקדושה שיוכל הקב"ה להשפיע טוב הגנוז לצדיקים דכ' וימנע מרשעים אורם כו'. ולכן גנז הקב"ה טוב הצפון לצדיקים. אבל בנ"י הם המחיצה שלא יוכלו עיניהם של הרשעים להסתכל בשפע זו. ובאמת זה עצמו הוא טובה גדולה גם לרשעים מה שיכולין לקבל עכ"פ מתמצית הקדושה. שלולא בנ"י לא הי' נמצא טוב ההוא כלל בעולם. וזהו ענין השבת שניתן לבנ"י אות הוא לעולם כו' כמו שדרשו חז"ל זה שמי לעלם העלימהו כו'. כמו כן ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם פי' שבנ"י יעלימו הארת השבת וזה ענין אמרם כנ"י יהי' בן זוגך והבן היטב. והרשעים הללו קטרגו באמרם ויכס את עין הארץ. פי' שביציאתם ממצרים וקבלו התורה הי' להם להאיר לכל העולם ולא להעלים השגחת השי"ת שזה עין הארץ כמ"ש עיני ה' אלקיך בה כו'. אבל לא ידעו כי בנפשם דברו כי הם מונעים שלא יוכלו לגלות הקדושה כמאמר נוח להם להיות סומין כו'. וזה עצמו רצה הקב"ה לברר ע"י בלעם שלא יאמרו שאתה ריחקתנו. רק אדרבה זה שנבחרו בנ"י הוא להם טובה גדולה והעמיד להם נביא שהי' לו קצת השגה ורוה"ק וגרם בזה הפסד להם ולבנ"י ג"כ בחטא שטים:

 

 


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר