באנר חדש
לוגו עם כתובת
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום שני ‏23 ‏ספטמבר ‏2019  כ"ה באלול, תשע"ט
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ כללי \ צרוף ישראל, וזמן המוקצב
סרטים דומים
תפקידו של האדם בעולמו - קטע מתוך שיעורו של הרב
קטע קצר של סיפור מתוך שיעורו של הרב אשלג
שאלות קשורות
סגולות בדוקות לזיווג !
איזה סגולות ישנם למציאת זיווג?
מה מותר לעשות בחג ובחול המועד?
האם חג פסח הבא עלינו לטובה הוא כמו שבת שאסור בעשיית מלאכה? ומה הדין לגבי "חול המועד"?
מרדכי ואסתר היו בני זוג ?
האם נכון הדבר שמרדכי ואסתר היו בני זוג, הלא במגילת אסתר זה לא נזכר??
יום הזיכרון
האם זה נכון שדווקא חוג שומרי התורה והמצוות נמנעים מלציין את "יום הזיכרון לשואה ולגבורה"??
סדר ט``ו בשבט

למה יש סדר מיוחד לברכות, וכי יש ברכות חשובות ויש שלא? ומהו דין הקדימה?

מאמרים דומים
עבודת ימי ספירת העומר
היום 24 יום לעומר - תפארת שבנצח בכדי לנצח (ממידת הנצח) את היצר שלנו, צריך לנהוג בדרך המלך שהיא דרך הממוצע: הרמב"ם כתב שבכל המידות ילך האדם בדרך המיצוע, אלא שאם נטה לאחת משתי הקצוות, אז מן ההכרח לו להטות עצמו לקצה גבול השני, וכך ירגיל את עצמו לאט לאט לעמוד על דרך המיצוע, ואמרו חז"ל איזה דרך ישרה, שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם - ופרשו שזוהי דרך המיצוע - וזה מה שמראה לנו מידת התפארת שבנצח. קיניין תורה - "באמונת חכמים", בעקבות החכמה החכמה מניעה את גלגלי העולם קדימה. אם רוצים באמת לרכוש חכמה, צריך לצאת ולחפש אחריה באופן מעשי. יותר חכמה משמעותה יותר חיים, יותר משמעות ויותר הנאה. "איזהו חכם? הלומד מכל אדם". צריך לקחת את החכמה ברצינות אבל גם לבדוק בזהירות כל חכמה מה טיבה. כשפוגשים אדם כדאי לשאול את עצמנו, איזה דבר שעשוי להיות משמעותי עבורי, האדם הזה יודע?
בחודש ניסן- קורבנות הנשיאים
מראש חודש ניסן נוהגים בכל יום לקרוא את הפרשה של הנשיא שהקריב באותו היום, מפרשת קורבנות הנשיאים, ואח"כ אומרים "יהי רצון..."
להתחבר לנשמה - חלק ראשון מתוך עשרה
האדם יכול לזהות את עצמו באחת משתי האפשרויות. (כמובן שישנה גם אפשרות שהאדם יתכחש לכך שיש בו גם כח רוחני, אך לא באדם כזה עסקינן.) אפשרות ראשונה, האדם יכול לזהות את עצמו כגוף שבתוכו נטמנה נשמה גנוזה. האפשרות השניה היא שהאדם יזהה את עצמו כנשמה שעליה הלבישו גוף. ההבדל בין שתי האפשרויות אינו נעוץ בסדר הקדימות או במינון, אם יש שמונים אחוז גוף ועשרים אחוז נשמה או להפך. ההבדל בזיהוי האדם את עצמו כגוף או כנשמה הוא הבדל במהות. בזיהוי מה הוא האדם בעצם – בעצמיות הפנימית שלו.
פרשת פנחס
הרב רז מקהילת "ואני תפילה" בפרוש השבועי שלו - הפעם על פרשת פנחס
``יאמרו רבם דקרו?`` - הרהורים נוגים בעקבות הסתלקות המקובל הצדיק רבי אלעזר אביחצירא ע``ה
עם היוודע דבר הסתלקותו החלו השאלות להכות בחלל הלב ללא רחם. הנהיה כדבר הזה? כיצד קם תלמיד על רבו ורוצחו נפש? וכי יש לך בן ההורג את אביו? האם ניתן להשיב על שאלות אלו?. הרהורים נוגים.
צרוף ישראל, וזמן המוקצב
19/02/12 הרב יהודה לייב אשלג

רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות וכו'. ונודע שזכות הוא מלשון הזדככות, והוא ע"ד שאחז"ל במדרש רבה, לא נתנו מצות אלא לצרף בהן את ישראל (פתיחה לחכמת הקבלה סעיף א').  אולי אפ"ל טעם פתיחת פלחכה"ק במימרא דרבי חנניא בן עקשיא, ע"פ דברי האריז"ל בעץ חיים המובאים בספר בית שער הכוונות. שהעולה משם הוא, שמימרא זו היא סיכום ותמצית ההקדמה לספר הזוהר, הקודמת לפלחכה"ק. ופתח דבריו כאן, במה שסיים שם, כדלהלן:  

כדברי המדרש רבה המובאים בסעיף א', כן איתא בתנחומא (שמיני פ"ז), כך אמר דוד (תהי' י"ח ל"א, ש"ב כ"ב ל"א, משלי ל' ה') אמרת ה' צרופה, בשביל לצרף בריותיו וכו' עכ"ל.

וכן מבואר בע"ח (שמ"ט פ"ה, מובא בבישה"כ אות ק"ז) וז"ל: והנה לא נתן הקב"ה תורה ומצות לישראל אלא לברר ולצרף ולהסיר הסיגים מהכסף, שהם לבוש הנשמה. וע"י כונת האדם בתורה ובמצות נגמר לבוש נשמה, כנזכר פרשת ויחי רכ"ז (זוה"ק סולם, אות שמ"ט). וע"י התורה מזדכך נוגה דיצירה לבוש הרוח. וע"י מצות מעשיות, מזדכך נוגה דעשיה, ונעשה לבוש הנפש. עכ"ל. ונראה של' זה הוא, ביאור דברי רחב"ע הנ"ל.

ויעויין בדבריו, שהצירוף המושג ע"י תומ"צ, הוא בג' דרגות. מצוות מעשיות, תורה, תומ"צ בכוונה. אשר מעין אלו נזכר ומבואר בהקדמה לספר הזהר (סעי' מ"ז-מ"ט), עד שלימות העבודה והנשמה באורות העליונים. ולכאורה בכל זה יובן טעם פתיחת פלחכה"ק במימרא זו, שהיא סיכום תמצית עבודת ה' בתומ"צ המתבארת בהקדמה לספר הזוהר.

ומאחר, שציר העיקרי בהקסה"ז הנ"ל הוא, יישוב שאלה ב' הנז' שם, שהיא שאלת מה תפקידנו במשך חיינו, דהיינו שאלה על עצם העבודה, ועל זמן התמשכותה, יובן בכל המתבאר עד הנה (בדברי האריז"ל הנ"ל בבישה"כ אות ק"ז, בענין צירוף ישראל בתומ"צ), גם סמיכות ביאור זמן החיים הנקצב לכל אדם לצורך זה, המתבאר שם (בישה"כ אות ק"ח), וז"ל: ונמצא, כי אלו הלבושים הנזכר פרשת ויחי, אין פי' שנעשה מחדש ע"י התורה ומצות, אמנם מתבררים מהרע שנתערבו ע"י חטא אדה"ר ונעשים חדשים ממש, והבן. והנה כפי מה שחסר לאדם להשלימו כך ימים קצבו לו. וז"ש פרשת ויחי דרכ"ד (סולם רצ"ט-ש"ג), כי מן יומין דבר-נש ממש, נעשה לו לבושים, והבן זה. עכ"ל. וכן הוא ל' האר"י (עץ חיים שכ"ו פ"א), שכמספר ניצוצותיו כך מס' ימי חייו. כמ"ש בזוה"ק ויחי, דפו"י דף ריז, (סולם אות קמ"ו-קמ"ז), עכ"ל.

הרי שבסעי' אלו (ק"ז-ק"ח הנ"ל), מתבאר תפקיד כל אחד והזמן המוקצב לו לשם כך. ויעויין בספה"ק אור החיים (בראשית מ"ז כ"ט), על פסוק ויקרבו ימי ישראל. שהביא דברי האריז"ל הנ"ל והזוה"ק הנ"ל בראשית דף רי"ז, וביארם ע"י משל. ויעויין בזה בספר פמ"ס (סוף ענף ה-ו-ז מהדו"ק סוף אות י"ח, ד"ה וצריך שתדע סוד הזמנים), שמבאר תיקון הניצו"ק וריבוי הזמנים והנפשות ע"י משל, ומסיים, 'פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון אור גדול.


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר