באנר חדש
לוגו עם כתובת
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום שישי ‏22 ‏נובמבר ‏2019  כ"ו בתשרי, תש"פ
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ פרשת שבוע \ פרשת יתרו – מה, אתה לא שומע?
מאמרים דומים
צורה של אסטרטגיה
משהו אישי....בימים אלה אני מגבש אסטרטגיה בנושא המעסיק כל הורה – גבולות. כיצד מציבים בפני ילדינו גבולות באופן אפקטיבי ויעיל? ב'אפקטיבי ויעיל' כוונתי לתוצאות חיוביות שישתרשו במבנה נפשו של הילד. (פרשת שופטים)
2 טיפים להשגת מטרות בשיחה - פרשת ויגש
כולנו רוצים לדעת איך להצליח לנהל שיחה בצורה אפקטיבית, ומה פתאום אני כותב על זה? לא הפכתי למומחה באפקטיביות, פשוט אפשר ללמוד מפרשת השבוע, פרשת "ויגש" על נושא זה.
פרשת יתרו – מה, אתה לא שומע?
08/02/12 יואל ברדוגו

ידוע שלא רק עשרת הדיברות ניתנו בסיני אלא כל התורה כולה. בכל שנה מעניין המעבר החד הזה שבין פרשת יתרו לבין פרשת משפטים. אם בפרשת יתרו מדובר על מעמד הר סיני בו כל ישראל הגיעו לדרגת נבואה קרובה מאד לזה של משה רבנו הרי שפרשת משפטים מדברת על העניינים הארציים ביותר - דיני נזיקין (רכוש ונפש), דיני שומרים, הלוואות, הלנת שכר וכו'. אך זהו בדיוק העניין. אין תחום בחיים אותו התורה אינה מכסה. התורה היא תורת אלוקים וככזו גם העניינים הנמוכים והגשמיים ביותר הם בעצם טומנים בתוכם את חכמתו של הבורא.

 

הפרשה – פרשת משפטים – פותחת כך: "כי תקנה עבד עברי – שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חינם" (שמות כ"א, ב'). אדם שנתפס בגניבתו ואין לו לשלם אזי בית דין מחפש לו משפחה ממנה הוא יכול ללמוד איך חיים ביושר ובאושר. הוא עובד עבור המשפחה הזו וכך מחזיר את חובו לחברה.אם לאחר שש שנים העבד בוחר להישאר עם אדונו עד שנת היובל, אז אדונו מגישו אל מפתן הדלת ושם רוצע את אוזנו.

 

נושא העבד  ושיקומו הוא עמוק ומסועף מאד וקשה כאן לפרט. אך ניתן ללמוד לקח חשוב. מדוע העבד נרצע ולמה דוקא באוזן? זהו לשון הגמרא: "רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כחומר. מה נשתנה אוזן מכל איברים שבגוף? אמר הקב"ה אוזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי 'כי בני ישראל עבדים' ולא עבדים לעבדים והלך זה (העבד שבוחר להישאר עם אדונו עד היובל) וקנה אדון לעצמו!? ירצע!" (מסכת קידושין דף כ"ב עמוד ב').

 

יש לשאול. גנב שמע 'לא תגנוב' בהר סיני ובכל זאת הוא אינו נרצע. השקרן שמע 'לא תענה ברעך עד שקר' וגם הוא אינו נרצע. במה שונה העבד.

 

כדי לענות יש להבין את סגנון החיים של העבד. הוא חי כמו מלך. התורה אוסרת להעבידו בעבודות בזויות. הוא אוכל ולובש את מה שאדונו אוכל ולובש – לא פחות. אם יש כר אחד בבית לשינה, לדוגמא, על האדון לתת אותו לעבדו. האדון חייב במזונות אשתו וילדיו של העבד. אומרת הגמרא ( שם, עמוד א'): "תנו רבנן: 'כי טוב לו (לעבד) עמך' – עמך במאכל עמך במשתה. שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי תבן. מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו". בקיצור – king.

 

אך עם זאת, התורה מבטלת ממנו את אישיותו לגמרי. למשל, אם הוא מזיק(או מזיקים אותו) פונים ישירות לאדונו ולא אליו – הוא לא צד בעניין.

 

נמצא שבפועל העבד שבוחר לעבוד עד היובל אמנם חי חיים נוחים אך הוא ויתר על עצמאותו ואישיותו. הוא ויתר על האפשרות לבנות את חייו ואת אישיותו בעבור נוחות. אדם כזה לא שמע נכונה את המסר בהר סיני שאומר שהרדון היחיד שלך הוא זה שמצפה ממך להתפתח ולטפח את אישיותך דרך אתגרי החיים. לעבד יש בעיה בשמיעה – כלומר בהבנה.

 

הגנב והשקרן הבינו את מהות היהודי. אין כאן בעיה בשמיעה (כלומר, בהבנה) אלא יצרם גבר עליהם. לעומת זאת, העבד לא הבין ולא קלט באוזניו את העיקר – טיפוח אישיות, חירות ועצמאות. לכן דוקא הוא נרצע ודוקא באוזנו.

 

שבת שלום

 


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר