באנר חדש
לוגו עם כתובת
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום חמישי ‏22 ‏אוגוסט ‏2019  כ"ב באב, תשע"ט
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ פרשת שבוע \ פרשת וארא – אל תפגע ברגשות העפר והמים
מאמרים דומים
עבודת ימי ספירת העומר
היום 24 יום לעומר - תפארת שבנצח בכדי לנצח (ממידת הנצח) את היצר שלנו, צריך לנהוג בדרך המלך שהיא דרך הממוצע: הרמב"ם כתב שבכל המידות ילך האדם בדרך המיצוע, אלא שאם נטה לאחת משתי הקצוות, אז מן ההכרח לו להטות עצמו לקצה גבול השני, וכך ירגיל את עצמו לאט לאט לעמוד על דרך המיצוע, ואמרו חז"ל איזה דרך ישרה, שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם - ופרשו שזוהי דרך המיצוע - וזה מה שמראה לנו מידת התפארת שבנצח. קיניין תורה - "באמונת חכמים", בעקבות החכמה החכמה מניעה את גלגלי העולם קדימה. אם רוצים באמת לרכוש חכמה, צריך לצאת ולחפש אחריה באופן מעשי. יותר חכמה משמעותה יותר חיים, יותר משמעות ויותר הנאה. "איזהו חכם? הלומד מכל אדם". צריך לקחת את החכמה ברצינות אבל גם לבדוק בזהירות כל חכמה מה טיבה. כשפוגשים אדם כדאי לשאול את עצמנו, איזה דבר שעשוי להיות משמעותי עבורי, האדם הזה יודע?
פרשת וארא – אל תפגע ברגשות העפר והמים
עשר מכות לקו מצרים. עשר מכות אשר הפלו והבדילו את עם ישראל ובודדו אותו תוך הכנה לגאולה. בתוך רצף המכות מסתתר לו לקח חשוב.
האם יש אייפון בגן עדן?
בפתח חנות האלקטרוניקה פגשתי ביואל חברי הטוב. כשברכתי אותו לשלום לא השיב לי. הבטתי בפניו, הן היו חמורות סבר ומעיניו ניבט עצב רב. חלפתי על פניו בדממה. בטח זה בגלל שמחר יום כיפור, עברה בי מחשבה. בטח הוא חרד ומייחל למחילה לסליחה ולכפרה שכן יואל חברי אדם ירא שמיים הוא אלא שלמרות זאת לא נחה דעתי. פנים חמורות סבר זה דווקא מתאים לערב כיפור אבל למה עצב? אולי יש לו קרוב משפחה שנהרג במלחמה ההיא?. קולו של בעל החנות קטע את מחשבותי.
לאחר כל העליה הזו
לאחר מעמד הר סיני בפרשת השבוע שעבר דומה שבפרשתנו – פרשת משפטים – ישנה לכאורה נחיתה לא מרופדת לעבר העולם היום יומי. אם במעמד הר סיני חזר עם ישראל לדרגתו של האדם הראשון לפני המעידה בעץ הדעת הרי שפרשתנו נידונים הנושאים הארציים ביותר, כמו נזיקין, הלוואות, השבת אבידה, משכונות, וכו'. מה עניין 'הירידה' הזו להר סיני?
ללמוד לקבל, לאפשר לאהוב.
תמר: בוקר טוב בעלי, להכין לך קפה? איתמר: תודה , רק אם את מכינה לעצמך ולא קשה לך תכיני גם לי. מוכר?!?! מה מתחבא 'מאחורי הקלעים' ובינות למילים?
פרשת וארא – אל תפגע ברגשות העפר והמים
18/01/12 יואל ברדוגו

לפני מכת 'דם' מבקש הקב"ה ממשה שאהרון דווקא הוא שיכה עם המטה על היאור ועל אגמי מצרים על מנת להופכם לדם. מדוע? "לפי שהגן היאור על משה כשנשלך לתוכו לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה ע"י אהרן" (רש"י בשם חז"ל). זו גם הסיבה לכך שאהרון הוא זה שהיכה בקרקע על מנת להעלות כינים בארץ מצרים. "לא היה העפר כדאי ללקות ע"י משה לפי הגן עליו כשהרג את המצרי 'ויטמנהו (משה את המצרי) בחול' ולקה ע"י אהרון".

 

באופן דומה אומרים מחז"ל במסכת בבא מציעא (צב:): בירא דשתית מינה מיא – אל תשדי בה קלא (בור ששתית ממנו מים – אל תזרוק לתוכו צרור). לפי האמור לעיל, האמרה הזו של חז"ל איננה רק מטפורה הממחישה לאדם איך לנהוג עם זולתו. אלא היא הדרכה לאדם האומרת שיש להכיר טובה בפועל גם לדומם.

 

מדוע יש להכיר טובה?

 

בפשטות נאמר שמן הראוי שמקבל הטובה יתן מעין תשלום – לפחות במילים – על מה שטרח חברו עבורו. הסיבה הזו מבקשת מהמקבל לכבד את הנותן ולמנוע את בזיונו ע"י הכרת הטוב. במילים פשוטות הכרת הטוב הנובעת מסיבה זו היא דרישה להיות 'בן אדם' – כזה שלא מבזה את חבירו אלא מודה לו.

 

הגם שהסיבה הזו יש בה מעלת חשיבות חברתית גבוהה מאוד היא נותנת פתח לצר העין לטעון את טענותיו. 'הוא לא התכוון להטיב אלא ההטבה נבעה ממילא'. 'הוא סוף סוף התכוון לטובתו האישית בתקווה שיוטב גם לו בבוא יום'. כלומר, אם החיוב להכיר טובה היא עבור הטירחה עבורו, יוכל הרוצה לכפות את טובתו לנמק לעצמו את ראייתו.

 

התורה דורשת השקפה אחרת במעלת הכרת הטוב. חיוב הכרת הטוב אינו מותנה בכוונותיו של הנותן אלא היא מוטלת על המקבל משום שקיבל. במבט על זה נשמע לא יותר מאשר שכלול של הסיבה החברתית המתוארת לעיל. אך האמת היא שטמונה פה אבחנה עמוקה של מהות הכרת הטוב בנפש האדם.

 

כל מידות הנפש (תכונות אדם) מושפעות ונפעלות ע"י הרגש ולא רק ע"י השכל. השכל רואה כמה מהלכים קדימה ואילו הרגש מושפע מהחוויות ומהמעשים כאן ועכשיו. לכן למרות שהשכל יודע שהדומם לא יפגע ויתבזה עדיין אי הכרת הטוב עלולה לפגוע בנקודת הכרת הטוב ברגש האדם. אותו רגש אינו נתון לחוקי הגיון ולראיה רחוקה אלא הוא ניזון מהמעשה כאן ועכשיו ומושפע ממה שהעיניים רואות בחוש. הכאת הקרקע או המים ע"י משה עלולה היתה לפגום ברגש הכרת הטוב של משה.

 

נמצא שהכרת הטוב בראיית התורה אינה רק מעשה חברתי אלא פעולה שנועדה לשמר את תכונת הכרת הטוב של האדם.

 

אך אם הנושא החברתי הוא לא שורש הענין אלא נגזרת שלו, מה תכליתה של הכרת הטוב? משיבים חז"ל "...כל הכופר בטובתו של חבירו לבסוף כופר בטובתו של הקב"ה" (מדרש שמות רבה).

 

אם לא נשקיע בהכרת הטוב שבנו נראה פחות ופחות את הנתינה שיש בבריאה. נלך לקניות ולא נשאל את עצמנו מדוע יש כל כך הרבה ירקות ופירות בכל כך הרבה צורות צבעים וטעמים. הרי ריבוי המינים אינו נצרך לקיום האדם – סוג אחד או שנים יספיקו. אנו גם לא נשאל מדוע השמים דווקא כחולים ולא נתרגש מהעובדה שהאבטיח מופיע בקיץ ובצבע אדום. אנו עלולים לשבת לאכול ולא להבין מה אנו אוכלים. אנו פוקחים את עינינו בבוקר ולא חשים בכך. שותים ולא מבחינים בשפתיים שמונעות נזילות משקה החוצה.

 

הכרת הטוב הכרחית לאדם אם רוצה להרגיש חיים. טובת הזולת והדומם נמצאים שם כדי לסייע לו.

 

שבת שלום


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר