שנה טובה
חשיבה הכרתית  יעקב אנושי
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום רביעי ‏19 ‏ספטמבר ‏2018  י"א באלול, תשע"ח
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ עבודה פנימית \ עבודת ה` \ חוקי הרוחניים
סרטים דומים
"בין המיצרים" עם הרב אשלג
חוקי הקיום ומשמעותם - שיעור ראשון בסדרה
הליכה לכיוון האור שבקצה המנהרה על פי בעל הסולם
המשך העניין משיעור "מתאוריה לפרקטיקה על פי בעל הסולם"
חוקי הקיום - שיעור רביעי
חוק הסיבתיות וחוק ההתפתחות

שיעורו של הרב יהודה לייב אשלג (נכד של בעל הסולם) כהכנה והדרכה לראש השנה על פי חוקים רוחניים של פנימיות התורה.

 

כל יום חמישי בשעה 20.00 בשורשים תל אביב!

חוקי הקיום - שיעור שני בסדרה
חוקי הקיום - שיעור שלישי בסדרה
שני כנפיים - אהבה וחינוך על פי תורתו של בעל הסולם
הסולם
מתאוריה לפרקטיקה על פי בעל הסולם
מאמרים דומים
חובת התלמידים
חובת התלמידים [ליום היא"צ ולזכרו של בעל הסולם]
חוקי הרוחניים
חוקים רוחניים עליונים הנוהגים בנבראים
צרוף ישראל, וזמן המוקצב
רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות וכו'
סוד ההתקדמות המושכלת
מי שכל אישיותו נשענת על היסוד הדינמי בלבד, ימצא את עצמו נע בתנועה מתמדת: למעלה ולמטה וחוזר חלילה. למעשה הוא נע כל העת, אבל אינו מתקדם. מי שכל אישיותו נשענת על היסוד היציב בלבד, ימצא את עצמו תקוע בנקודה אחת כל העת, אינו נופל לעולם אך גם אינו מתקדם.
עומק הניסיון
עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ע"ה. א', תיכף כשנולד אברהם רצו הגויים להרגו וכו'. ב', לאחר מכן באור כשדים, השליכו נמרוד אל תוך האש, וניצל...
חוקי הרוחניים
10/10/11 הרב יהודה לייב אשלג

 

א. תמצית המאמר

במאמר זה נאספו ונכתבו חוקים רוחניים, מתוך כתבי בעל הסולם זיע"א, אשר הבנתם יכולה לסייע הן בהבנת לימוד פנימיות התורה וספרי הקבלה, והן בהבנת קיום התורה והמצוות וביאור תפקיד האדם המתעלה בעבודת ה'.

מקור הדבר נמצא בהקדמה לתלמוד עשר הספירות (אמצע אות ל"ז), וז"ל: אשר ע"כ טרחתי בביאור פנים מאירות ופנים מסבירות לפרש את הספר הגדול עץ החיים מהאר"י ז"ל ולהפשיט הצורות הגשמיות ולהעמידן בחוקי הרוחניים, למעלה ממקום ומזמן, באופן שיוכל כל מתחיל להבין הדברים בטעמם ונימוקם, בשכל בהיר ובפשטות גדולה, לא פחות כמו שמבינים גמרא ע"י פירוש רש"י ז"ל. עכ"ל ההק' לתע"ס.

בהמשך המאמר יבוארו הפסוקים: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, זאת חקת התורה, כי חק לישראל הוא, חקיו ומשפטיו לישראל, חק וזמן נתן להם (ברכת קידוש לבנה), וכן יוסברו החוקים עצמם על פי מקורותיהם, ודרכי פעולתם בעולמות הרוחניים עד גילויים בעולם הזה, שהוא נחתם מעולמות העליונים כחותם ונחתם, כדבריהאריז"ל שכן הוא בכל העולמות שכל תחתון נחתם מעליונו כחותם ונחתם. .

החידוש שבמאמר זה הוא, ההסבר כי הכל קבוע מראש ופועל לפי מערכת חוקים רוחניים שהוטבעו על ידי הבורא יתברך לטובת הנבראים, אשר כפי סדר השתלשלותם ממעלה למטה כן מוכרחת עלייתם ממטה למעלה ע"י עבודת ה'. והבחירה הניתנת לאדם היא אך ורק בבחירת הדרך בה יילך. כלומר, האם יבחר בדרך הקלה שהיא דרך התורה ומצוות, או בדרך הקשה והארוכה שהיא דרך הייסורים. אולם סוף דבר ברור ומוחלט הוא שכל הבריאה כולה תגיע למטרתה המיועדת לה מאת הבורא ית"ש.

ויש להבין כי הבנת החוקים הרוחניים נוגעת הן ליחיד והן לכלל כולו כאחד. כלומר שתיקון אדם היחיד סופו שישפיע על כלל ישראל. ועבודת ה' של כלל ישראל סופה שתשפיע על כלל העולם וכו', על דרך פרט וכלל, שהוא השפעת הפרט על הכלל, ועל דרך פנימי וחיצון, שכל שהוא פנימי יותר הוא עליון וזך יותר ובכוחו להשפיע על כל מדרגות החיצוניות הנמשכות ממנו.

וזה לשון ספר פנים מסבירות (סוף ענף לח- מ"ה): וזכור השרשים האלו היטב. כי תכונת כל דבר אינו נודע אלא משרשו. כלומר, מתחילת התגלותו בעולמות. כי ההתחלה פועלת תמיד את תכונתו בכל הנמשכים ממנו. עכ"ל.

כן הוא בהבנת חוק שורש וענף. שכאשר יובן חוק זה דהיינו הסדר הרוחני של השתלשלות כל המדרגות הרוחניות עד לעוה"ז, שהוא סדר הנקרא מעילא לתתא (מלמעלה למטה), יובן גם חוק ההתפתחות, שהוא סדר העלייה מתתא לעילא (מלמטה למעלה), משום שב' סדרים אלו דומים זה לזה כשתי טפות מים.

וזה לשון ספר פרי חכם: ומאחר ששני המהלכים שהם מעילא לתתא ומתתא לעילא, דומים כמו שתי טיפות מים. נוכל להבין את מהלך מעילא לתתא בהתבוננותינו במהלך של מתתא לעילא, והוא המהלך השני של ההתפתחות, שהוא הגידול והצמיחה. עכ"ל (פרי חכם מאמרים- כרך א' עמ' רד'-רה, ד"ה חוק ההתפתחות וד"ה מעילא לתתא ומתתא לעילא)

 

       

ב. חוקים עליונים

בספר פנים מאירות (סוף עץ החיים כרך ג' עמוד א'יח, ענף א' אות ה') כתב בעל הסולם וזה לשונו:  אין בעוה"ז שום מהות והנהגה, ואפי' השגה קטנה, שלא תהיה נמשכת מעולם העליון ממנה, כמו ענף משורשו. וכן עולם העליון מעולם שעל העליון, שזה סוד גבוה מעל גבוה שומר וכו'. אלא, שבעולם הזה נמצאת בחוקי השגת המוח המדמה הגשמי, ובעולמות העליונים בחוקים רוחניים, המושגים רק לבאים בסוד ה', בסוד הכתוב: וביד הנביאים אדמה. ומשום זה מצאו בהם חכמי האמת, אמצעי טוב למסור השגותיהם הקדושים שבעולמות העליונים, מדור אל דור, על פיהם של הענפים הללו בעוה"ז, להיות שביניהם ערך אחד וכו' עכ"ל.  

 

בספר מתן תורה (עמ' ס"ז, תחי' מאמר מהות חכמת הקבלה) כתב וז"ל: כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר, אלא סדר של שורשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, חוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאוד נעלה, הנקובה בשם גילוי אלוקותו ית' לנבראיו בעולם הזה. עכ"ל

עוד שם (ספר מתן תורה לבעה"ס, מאמר החרות עמ' קמ"ד, סוף ד"ה אחרי רבים להטות), כתב וז"ל:  וכבר ביארתי (בקונטרס הערבות ד"ה חוק שורש וענף) אשר כל העקשנות הנראית בדרכי הטבע שבעולם הזה, אין זה אלא משום שנמשכים ונרשמים כן מחוקים והנהגות שבעולמות העליונים הרוחניים. ועם זה תבין גם כן, אשר המצוות שבתורה, אינם אלא חוקים והנהגות הקבועים בעולמות העליונים, שהמה השורשים לכל דרכי הטבע שבעולמינו הזה. ולפיכך מתאימים תמיד חוקי התורה לחוקי הטבע שבעולם הזה, כמו שתי טפות מים וכו', עכ"ל מתן תורה.

 

ג. הבנת החוקים כחותם ונחתם.

ויש להבין כי החוקים הנזכרים להלן, ובחלקם מבוארים בהקדמה הערוכה לספר הזוהר (אי"ה יצא לאור בקרוב), ואשר המה פועלים בעולמות הרוחניים, ומשתלשלים בסדר ההשתלשלות העולמות ממעלה למטה, הנה בהכרח הם מטביעים את חותמם כדרך חותם ונחתם, גם על העולם הזה. כמוש"כ האריז"ל (מובא בתע"ס ח"ג פ"ח אות י'), שכל עולם תחתון, נחתם מעולם עליון ממנו כדרך חותם ונחתם. כלומר, שחותם המטביע הופך לטבע מוטבע בתחתון.

כן מפורש בזוה"ק בראשית א' (סולם אות שי"ט): כחותמא דגושפנקא, ואתברי עלמא, ואתקיים עלמא. דהיינו, שהעולמות העליונים נחתמים זה מזה כחותם ונחתם עד הארתם למטה בעוה"ז.

על דרך זה יש להבין תוקף כל אלו החוקים הרוחניים ודרכי פעולתם, המשפיעים בהכרח על הבנת כל מתבונן בעבודת ה' בעולמנו הגשמי, שיוכל לכוון עבודתו על פי חוקים העליונים שהם חוקי הבריאה.

עוד יש להבין, כי העובר על אחד מן חוקים רוחניים אלו, מרחיק עצמו מן הדרך המתוקנת בפרצופי הקדושה, והעונש על העבירה מתחיל בריחוק עצמו.     

 

ד. חוק מלשון חקיקה וגליפה

בהקדמת ספר הזוהר (מאמר מי ברא אלה דאליהו, סולם אות י"ג, ובביאור הדברים שם), נזכר לשון חקיקה בהקשר למעשה בראשית ובריאת העולם. וז"ל: בשעתא דסתימא דכל סתימין בעא לאתגלייא, עבד ברישא נקודה חדא, ודא סליק למהוי מחשבה. צייר בה כל ציורין חקק בה כל גליפין. סולם: בשעה שהסתום מכל סתומים רצה להתגלות, עשה בתחילה נקודה אחת, שהיא מלכות, וזו עלתה להיות מחשבה שהיא בינה בהיותה מאוחדת עם ספי' החכמה, וחקק בה כל החקיקות. דהיינו, שעם עליית הנקודה לבחי' מחשבה, נעשו חסרונות וחקיקות, שהם הכנות לבחי' בית קיבול על האורות בכל פרצופי אצילות. שבסבת עלית הנקודה, נבקעה כל מדרגה לב' חצאים. שזה אמרו חקק בה כל גליפין, היינו האותיות אל"ה שנפלו מכל מדרגה ונחסרה מהם וכו', באופן שאם שוב ישיגו הכלים דבינה וזו"ן, תיכף ישיגו גם ג"ר דאורות, כי זה תלוי בזה. עכת"ד הסולם שם. (כמבואר בחוק ערך הפכי דלקמן).

היינו, שהכנת כלי המלכות לקבל המוחין מכונה בשם חקיקה. ואולי לפי"ז יובן שהאורות המושגים בכלי המלכות נקראים בשם חוקים.

וכן הוא בספרי החסידות. כדאיתא בספה"ק נועם אלימלך (פרשת חקת ד"ה וזהו זאת חקת התורה), וז"ל: מלשון חקיקה. דהיינו שהתורה נחקקה עם האדם, וכו', וזהו דאמרינן בגמרא אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. דלכאורה הוא דבר רחוק שיהא הכח ביד האדם להעלות התורה עד מקום שרשה. אך מחמת שאדם נחצב מתחת כסא הכבוד ממקום שרש התורה, ובזה הוא יכול להעלות עצמו עם התורה לשרשה וכו', עכ"ל.

[ויעוין בז"ח בראשית מאמר אדם קין ושבע ארצות, סולם אות רכ"ח ד"ה ביאור המאמר, שאחר שמבאר ענין התיקון דשתוף מדת מדת הרחמים בדין, כותב וז"ל: והנה תקון זה דשיתוף המלכות בבינה הספיק עד לנקודה דעוה"ז. אבל נקודה דעוה"ז שהיא מלכות דמלכות החיצונה, הנה גם היא מתחלקת לעשר ספירות, והיא לא יכלה לקבל הארת השיתוף דמדת הרחמים  אלא עד בינה שבה, דהיינו בינה דמלכות. אבל ז' ספירות תחתונות דעוה"ז, כבר נגלתה בהם מלכות דמדת הדין ואינם יכולים לקבל האור כראוי וכו', ואנחנו שוכנים על הארץ על הארץ העליונה מכולן, שהיא בינה דמלכות המקבלת הארת השיתוף דבינה ומלכות זה בזה, ועל כן ראויה לקבל אורות מתוקנים וכו'. ומבאר שם גם דברי הזוה"ק לעיל מינה, שם אות רט"ז- רכ"ח, שכאשר חטא אדה"ר נפל לבחינת ארץ, ולאחמ"כ כאשר הרהר בתשובה הרימו הקב"ה לההוא אתר דאקרי אדמה, שהיא בחינת הוד, עד שעלה לבחי' תבל, שהוא בינה דמלכות ששם מגיעים התיקונים של מלכות הממותקת בבינה. כי תבל בפני עצמה מתחלקת גם כן לע"ס, ומקום המקדש הוא סוד, בינה דע"ס דתבל, וכו', ואין ז' מינים אלא ממלכות הממותקת ומתוקנת כראוי וכו', ועל כן אין בכל אלו ז' ארצות דאכלי נהמא אלא בתבל עכ"ל.  ויעויין בספר הליקוטים להאר"י ז"ל, פרשת עקב, ד"ה ארץ חטה ושעורה, הוצ' ברנדוין עמ' רע"ט-ר"פ, שמבאר סוד חטה ושעורה שהם כנגד ספי' חכמה ובינה, ומבאר טעם שנסדקו לאורכן וכו', ע"כ.]

 

ה. אורות עליונים הנחקקים בזו"ן

איתא בזוה"ק בראשית א' (מאמר והארץ היתה תהו, סולם אות שי"ח-שי"ט): בארבעים ותרין אתוון (במ"ב אותיות) אתגליף עלמא ואתקיימת וכו', ואלין אתקיימין בעובדוי דעלמא כחותמא דגושפנקא וכו'. סולם: במ"ב אותיות נחקק העולם ונתקיים. אכן עיקר סוד שם מ"ב הוא בבחינות עליונות (דהיינו ג"ר שמחזה ולמעלה דא"א, שה"ס: ד' אותיות הוי' פשוטה, י' אותיו' המילוי, וכ"ח אותיו' דמילוי המילוי, שביחד הם מ"ב אותיות), אמנם גם בבחינות תחתונות (דהיינו זו"ן שמחזה ולמטה), יש בהם שם מ"ב דמעשה בראשית שהם בסוד החשבון דל"ב פעמים שנזכר שם אלוקים במעשה בראשית ועשרה מאמרות דבריאת העולם, שביחד הם מ"ב. אשר שם מ"ב שנחקק באלו הבחינות התחתונות (דהיינו בזו"ן) מכח שיתוף ספי' המלכות בספי' הבינה, הנה מכוח זה הוכשרו לקבל המוחין דשם מ"ב שהם מוחין דג"ר. והכשרה זו מכונה בשם חקיקה. עכת"ד הסולם שם.

 

ו. חוקות שמים וארץ:

חוקות שמים הם המוחין המושפעים לבריאת העולם ולקיומו. כדאיתא בזוה"ק בראשית א' (מאמר אם לא בריתי יומם ולילה, סולם אות שנ"ג, ובביאור הדברים שם) וז"ל: רבי שמעון אמר, על ברית, עלמא אתברי, ואתקיים, דכתיב (ירמיה לג כה): אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. סולם: חקות שמים, פירושו, המוחין הנמשכים ויוצאים מעדן העליון. ושיעור הכתוב הוא, אם לא בריתי וכו', אם לא היה היסוד המחבר יום ולילה כאחד שהם זו"ן, דהיינו על ידי גילוי המוחין בסוד המסך דחירק, חקות שמים וארץ שהם המוחין דג"ר הנמשכים מעדן, שהוא סוד בינה שנעשית חכמה, לא שמתי, כי לולא זה לא היה שום מציאות מוחין בזו"ן הנקראים שמים וארץ וכו' יעויי"ש, עכת"ד הסולם שם.

 

ז. כוחות וממונים עליונים, הנקראים חוקים:

איתא בזוה"ק פרשת קדושים (מאמר כלאיים ושעטנז, סולם אות קט-קי), וז"ל: וכל הממונים מיום שנברא העולם, נתמנו שליטים על כל דבר ודבר. וכולם מתנהגים על פי חוק אחר עליון שמקבל כל אחד ואחד. כמו שכתוב, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה. כיון שמקבלים חוק הזה, נקראים כולם, כל הממונים, חוקות. וחוק ההוא הניתן להם בא משמים, ועל כן נקראים חוקות שמים. ומאין לנו שבאים מן השמים, הוא כי כתוב כי חוק לישראל הוא, וז"א (וזעיר אנפין), שהוא קו אמצעי נקרא ישראל. (אות ק"י): ועל כן כתוב, ואת חקותי תשמרו, משום שכל אחד ואחד ממונה על דבר ידוע בעולם שבחק ההוא. משום זה אסור להחליף המינים וכו'. עכ"ל הז' והסולם שם.

וידוייק לשון הזוהר (שם, אות ק"ח-ק"י), שקורא לכוח עליון הממונה בשם חילא עלאה, ולאחר מכן מפרש הממונים והשלטונין המופקדים על כל דבר, בשם חוק כמו שכתוב: וחק לנערותיה וכו', ונקראים חוקות שמים. ובזה יובן לשון הנזכר בפתיחה לחכמת הקבלה (פלחכה"ק) אות ק"ב: כי כל הכוחות שישנם בעליונים הכרח הוא שיהיו גם בתחתונים וכו', וכן הוא בעץ החיים (ענף י' אות ל'). עוד עולה מדברי הזוה"ק הנ"ל, שכל ענין שמירת החוקים העליונים נמסר לישראל כמ"ש כי חק לישראל הוא. אלא, שבזכותם ועל ידם יגיע כל בני העולם לכלל תיקונם כמו שכתוב (שמות י"ט ה'): והייתם לי סגולה מכל העמים, וכמבואר בהרחבה בספר מתן תורה מאמר הערות אות מ"ה.

 

ח. חוקיו ומשפטיו לישראל (תהלים קמ"ז י"ט).

היינו ששמירת התורה והחוקים ניתנו הם וטעמיהם לישראל. ולפי הנ"ל שביאר הזוה"ק (קדושים קו-קז) פסוק: כי חוק לישראל הוא, יובן שכל בריאת העולם הייתה בשביל ישראל ומתקיים בזכות ישראל. כן הוא בזוה"ק שמות, (סולם אות ס"ו): כשם שאי אפשר לעולם בלא ארבע רוחות, כך אי אפשר לעלמא בלי ישראל. וכן שם בזוה"ק שמות (סולם אות ע"ז): שישראל בלבדם הם כנגד כל העמים שבעולם. וכן שם, (סולם אות רמ"ט): עלמא לא אתברי אלא בגיניהון דישראל. וכן בזוה"ק תרומה, (סולם אות תפ"ד- תפ"ח): כמו שמסדרים ישראל תקוניהם אל הקב"ה, כך עומד הכל, וכך מסתדר למעלה. וע"כ כתוב: ישראל אשר בך אתפאר וכו'. ובשביל ישראל הוא נותן מזונו ושובע לכל העולם וכו'. וכן בזוה"ק ויקרא, (סולם אות צ"ב): כי כשהקב"ה ברא העולם, לא ברא אותו אלא בשביל ישראל כדי שיקבלו התורה על הר סיני ויטהרו לגמרי וימצאו צדיקים לפניו. בוא וראה שנשלם עולם הזה בישראל כמו למעלה, דהיינו כמו זו"ן העליונים וכו', עכ"ל הזוה"ק. בפרקים הבאים יתבאר כיצד יגיע כל העולם לשלמותו בזכות עם ישראל ועל ידם

 

ט. זאת חוקת התורה (במדבר י"ט ב')  

איתא בזוה"ק פרשת חוקת (מאמר זאת חוקת התורה, סולם אות י"ז), וז"ל: שואל כיון שהמילה זאת, היא ספי' המלכות, היה די שיאמר זאת חק התורה, ולמה האריך לומר חקת התורה. ומשיב, שספי' המלכות היא חקת בוודאי, מלשון חק. והאות ת' הנוספת, היא נתינת טעם על מה שנקראת חק. שהאות ת' מורכבת מב' אותיות שהם ר' ונ', ורומזת על ב' מיני דינין, שהם דינים דדכו' הנמשכים מקו השמאל, ועל דינין דנוק' שהם הדינים של המסך שבה וכו' יעויי"ש. עכ"ל.

 היינו, שכל המוחין המושפעים אל ספי' המלכות נקראים בשם חק. והדרך לקבל המוחין והאורות המושפעים אל ספי' המלכות היא על ידי תיקון ב' מיני הדינים דדכו' ודנוק', על ידי תיקון קו האמצעי, שהוא חק לישראל. ועל כן בתחילה הם נקראים דינים או גבורות, ועל ידי התיקון הם מאירים ברחמים. אשר אז החוקים העליונים מאירים אליה. וכמ"ש וחוק לנערותיה.

 


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
מודעות פנימית
עבודת ה`
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר