באנר חדש
לוגו עם כתובת
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום חמישי ‏22 ‏אוגוסט ‏2019  כ"ב באב, תשע"ט
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ פרשת שבוע \ כל החיים פסיכומטרי - הרהורים לפרשת ראה
מאמרים דומים
צורה של אסטרטגיה
משהו אישי....בימים אלה אני מגבש אסטרטגיה בנושא המעסיק כל הורה – גבולות. כיצד מציבים בפני ילדינו גבולות באופן אפקטיבי ויעיל? ב'אפקטיבי ויעיל' כוונתי לתוצאות חיוביות שישתרשו במבנה נפשו של הילד. (פרשת שופטים)
2 טיפים להשגת מטרות בשיחה - פרשת ויגש
כולנו רוצים לדעת איך להצליח לנהל שיחה בצורה אפקטיבית, ומה פתאום אני כותב על זה? לא הפכתי למומחה באפקטיביות, פשוט אפשר ללמוד מפרשת השבוע, פרשת "ויגש" על נושא זה.
כל החיים פסיכומטרי - הרהורים לפרשת ראה
25/08/11 הרב אהרן לוי

במדינת ישראל  מעניקה ההצלחה ב"פסיכומטרי" את כרטיס הכניסה למוסדות להשכלה הגבוהה. מבחן זה יותר משנועד לבחון את הידיעות המאוחסנות בתאי המוח האפורים של הנבחן, תפקידו לבדוק את יכולותיו החשיבתיות. אם נשתמש בדוגמא מעולם המחשבים – יותר משבודקת התוכנה את המידע המאוחסן בכונן המחשב, בודקת היא את מצב הלוח ואת מהירות עיבוד הנתונים.

 

     סביב ה"פסיכומטרי" התפתחה לאורך השנים תעשיה של מכוני הכשרה והכנה המבטיחים הצלחה מושלמת ונבחנים רבים אכן נעזרים בהם כדי להגדיל את סיכויי הצלחתם.

 

     המבחן משתרע על פני כ – 200 דקות בלבד אך ההכנות אליו משתרעות על פני זמן רב הרבה יותר. כל מי שחווה בחינה זו בעצמו זו יודע כי למתח המכוון המלווה את המבחן ולעמידה בו נודעת חשיבות מכרעת על תוצאותיו כמעט כמו לידע עצמו.

 

     ובכן חברים... לא שאני מנסה להכין אתכם לפסיכומטרי, ממש לא. ואם לא הייתי חושש שתפסיקו לקרוא את דברי הייתי מגלה לכם כי מעולם לא עברתי אות... טוב לא חשוב... נעזוב זה. הסיבה לעיסוקי בנושא, ממקום אחר היא באה וכדי להבהירה אשאל אתכם את השאלה הבאה – אולי מישהו מכם יודע להסביר מדוע הפסיכומטרי מסתכם ב 200 דקות בלבד? למה לא להאריך את המבחן למשהו כמו יומיים שלושה או אפילו שבוע? אה? אם כבר אז כבר, לא?. לא אל תיבהלו... אני לא מתכוון ברצינות רק ככה בשביל השאלה, אה? למה לא? מבחן כזה יהיה הרבה יותר אמין ומדוייק ותוצאותיו תהיינה אמיתיות הרבה יותר לא? להתאמץ לאורך מאתיים דקות זה דבר אחד ולהחזיק ת'ראש שלושה ימים זה כבר סיפור אחר לגמרי.

 

     התשובה פשוטה מאוד – "תפשת מרובה לא תפשת". אם ננסה להחזיק תחת לחץ את הנבחנים זמן כה ממושך הם יאבדו את יכולת החשיבה והריכוז, מערכת העצבים תקרוס והמבחן המהולל לא ישיג את מטרתו.

 

     עכשיו מה תאמרו אם אספר לכם שאכן ישנו מבחן כזה? מה תעשו אם אומר כי הפסיכומטרי אינו המצאה של המאה ה – 20 ושגילו האמיתי של הפסיכומטרי המקורי הוא משהו כמו 3000 שנה, בטח תצחקו לא? ובכן אתם רשאים לצחוק אך המציאות מלמדת כי אכן כך.

 

פסיכומטרי רוחני

      בפרשת ראה מתארת התורה בלשונה הקצרה את הפסיכומטרי הרוחני. למעשה המבחן מתחיל כבר בנסיון להבינה וזה נאמר:"ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה:את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם".

 

     במעמד זה מתאר משה רבינו בפני עם ישראל את האפשרויות העומדות בפני היחיד והכלל בקוים ברורים וקיצוניים. שתי דרכים פרושות בפני האדם - ברכה וקללה. שמירת המצוות תביא בעקבותיה ברכה והפכה קללה! אין דרך שלישית!.

 

      עכשיו אמרו נא לי חברים... אם אמת ונכון הדבר, אם דרך המצוות מובילה לחיים והאחרת למוות ח"ו, האם יש צורך להזהירנו על כך? מיהו זה השוטה שיעזוב דרך חיים וברכה ויבקש לו דרך מות וקללה?. זאת ועוד, באומרו "ראה" מבקש משה רבינו להדגיש כי כדי לעמוד על תורף דברי תורה אלו להתבוננות ול"ראיה" אנו צריכים. וכי מה לנו להתבונן והלא ברורים דבריו כתער המחודד. מצוות וברכה – עבירות וקללה, הלא כן?.

 

בעקבות ה"מפץ הגדול".

      בעקבות אכילתו מעץ הדעת "נפל" אדם הראשון ממדרגתו הרוחנית הגבוהה. ממצב בו בקשו מלאכי השרת לומר לפניו שירה על שחשבוהו לאלוה למצב בו הוא נאלץ לתקן את מזונותיו ככתוב "בזעת אפיך תאכל לחם".  נפילה זו לא התרחשה רק במישור החומרי  אלא אף במישור הרוחני.

 

     חז"ל מלמדים כי אכילתו מעץ הדעת גרמה לעירוב  הטוב והרע זה בזה. אם עד חטא זה היו הטוב והרע ניצבים זה לצד זה, לאחריו נתערבו זה בזה. וכך מתאר זאת רבי אברהם אזולאי זצוק"ל בספרו "חסד לאברהם":"כי בחטא אדם הראשון נתערבו מדות הטוב והרע, עד שבכל אחת יש חלק מהשנית, וזהו סוד "קלקול העולם". ע"כ.

 

      כדי לבאר את דבריו נדרשים אנו להבין את ההבדלים המהותיים בין שני מצביו הרוחניים של אדם הראשון, בין מצבו לפני שחטא לזה שלאחריו.

 

מאיגרא רמה לבירא עמיקתא

     כיום נוהגים באדם שני מיני בירורים – כלומר - אבחנות שכליות. האחד – היכולת להבחין בין אמת ושקר. השני – היכולת להבחין בין מתוק ומר. בירור האמת והשקר כולל בתוכו את היכולת להבחין בין טוב לרע, בין מציאות לדמיון, בין נכון ללא נכון ובין ראוי לשאינו ראוי. לעומתו בירור המתוק והמר מכיל את האבחנה בין המעשה המהנה לזה המייסר או במילים אחרות-  בין תענוג לסבל.

 

     וכך מתאר זאת בעל ה"סולם" זצ"ל בהקדמתו לספר "פנים מאירות ומסבירות:"וצריכים לדעת, טיב של ב’מיני הבירורים הנוהגים אצלנו: בירור הא’ - נקרא בירורי טוב ורע. בירור הב’, נקרא בירורי אמת ושקר. פירוש: שהשי”ת הטביע כח המברר בכל בריה, שפועל בה כל התועלת הנרצה, ומעמידה על שלימותה הנרצה, והנה בירור הא’ הוא כח הפועל גופני, שאופני פעולתו, ע”י הרגש מר ומתוק, שהוא ממאס ודוחה צורת המר, כי רע לו, ונאהב לו, ומקרב צורת המתוק, כי טוב לו: והנה כח הפועל הזה, די ומספיק, בדומם, צומח, וחי, שבהמציאות, שמעמידם על גמר שלימותם הנרצה: ונוסף עליהם מין האדם, שהטביע בו השי”ת כח פועל שכלי, שאופני פעולתו בבירור הב’ הנ”ל, שדוחה עניני שקר וריקות, במיאוס עד להקאה, ומקרב ענינים אמיתיים, וכל תועלת, באהבה גדולה: ובירור הזה, נק’ בירור אמת ושקר, ואינו נוהג זולת במין האדם כל אחד ואחד לפי שיעורו: ותדע, שכח הפועל הזה הב’, נברא והגיע להאדם, בסבת עטיו של הנחש, כי מצד היצירה, לא היה לו זולת כח הפועל הא’, מבירורי טוב ורע, שהיה די ומספיק לו לתועלתו בעת ההיא".

 

מרירות האמת ומתיקות השקר

      מדבריו למדים אנו כי טרם  שחטא אדם הראשון נהג בו בירור אחד בלבד – המתוק והמר. וביאור הדבר - כשם שאנו מבחינים בלשוננו ובאופן טבעי בין מתוק למר ואין אנו בעלי בחירה בענין זה, כך נהג בירור זה באדם הראשון בעניניו הרוחניים. בטרם חטא היה הצווי האלוקים  האמיתי מתוק בעיניו ואילו החטא השקרי עורר בו סלידה טבעית.

 

      שלימותו של אדם הראשון הביאתו לידי כך שהמתיקות והמרירות אותם הרגיש בחושיו תאמו להפליא את תחושותיו הרוחניות. במילים אחרות – הציוויים האלוקיים השפיעו על חושיו השפעה מוחלטת עד שהאמת היתה מתוקה בעיניו כדבש והשקר מר כלענה. במצב זה התמקם ה"טוב במחנה המתוק ואילו ה"רע" במחנה המר. כדי לחטוא ולעבור על ציווי הבורא נדרש האדם במצב זה להתגבר על טבעו.

 

     זכר לדבר מוצאים אנו בתשובת חווה לנחש. כאשר ניסה לפתותה לאכול  הדעת השיבה חווה כי לא רק לאכול מן העץ אין הם יכולים אלא אפילו לגעת בו "אמר אלוקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון". תוספת זו של "ולא תגעו בו" אף שלא נאמרה על דעת הבורא אמת היה בה שמתוך שציווה הבורא לא לאכול מן העץ הפכה האכילה ממנו ל"רע" ול"מר" עד שאפילו הנגיעה בו היתה קשה עליהם כמוות.  תאימות זו בין בירור האמת והשקר ובירור המתוק והמר היתה מנת חלקם של אדם וחווה בטרם אכלו מן העץ.

 

      לאחר חטאם נתערבו המתוק והמר בטוב וברע. אם עד לרגע זה היה הציווי האלוקי מתוק והפכו מר, מעתה אפשר שיהא הציווי האלוקי מר והפכו מתוק. בכך נעכר עולמו הרוחני של אדם הראשון ונתהפך טבעו. מעתה, על אף שציווי הבורא נחשב בעיניו כאמת וכטוב אפשר שיהו תוצאות שמירתו מרים כלענה. מאידך למרות שיודע האדם בבהירות כי המעבר על ציווי הבורא שקר הוא ורע, אפשר שימצא בו עונג ושלווה. זהו סוד הנאמר כי "בחטא אדם הראשון נתערבו מידות הטוב והרע".

 

      כדי לסייע לאדם בבירוריו העניק לו הקב"ה את היכולת לברר את האמת והשקר. מעתה גם אם העבירה טומנת בחובה מתיקות יכול האדם בסיוע ידיעת האמת להתגבר עליה גם במחיר המרירות.

 

אמת לאניני הטעם

      כאשר עומד משה בפני בני ישראל ומזהירם על הברכה והקללה יודע הוא כי פעמים ומתוק הוא טעם החטא על אף שקללה טמונה בחיקו. לעומתו אפשר שתשא הברכה בכנפיה מרירות רבה על אף שאמת היא. סכנה זו היא שהביאתו להדגיש בפני בני ישראל כי אין להסתפק בבירור המתוק והמר בעולם המצוות שהרי אפשר ותמתיק העבירה את חיצוניותה עד שתראה כברכה. לצורך כך יש להפעיל את עיני הדעת ולהתבונן ועל כן אמר "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". "ראה" – התבונן לעומקו של מעשה ואל תשת פניך לחיצוניותו.

 

     הטוב והרע ערבו עצמם זה בזה עד שלא יימצא מעשה בעולמינו שלא יהא בו טוב ורע. השפעת עירוב זה חלחלה אף לעולמינו הרוחני עד שאפילו לימוד התורה עצמו אפשר שיביא בכנפיו חיים ואפשר ההפך. וכבר לימדונו חז"ל:"אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה".

 

     גם אם זכה אדם ללמוד תורה ולקיים את מצוותיה עדיין אין הוא ניצול מן הבירור ואפשר שאותה תורה המביאתו לחיי העולם הבא תורידהו לבאר שחת. וכמאמרם ז"ל:"אין בין גן עדן לגהנום אלא כחוט השערה בלבד".

 

כל החיים פסיכומטרי

     לאור הדברים מתבאר כי עבודתו של האדם אינו מסתכמת במעשים בלבד. נדרש הוא להתבוננות חדה ומעמיקה בכל חוויה ומעשה. אין הוא רשאי להסתפק בכך כי מצוות הוא עושה, נדרש הוא לבדוק האם מ"גן עדן" נובעת פעולתו או שמא מן ה"גהנום", האם בכלל הברכה נובעת עשייתו או שמא מן הקללה היא באה. עבודה זו מתחילה עם עומדו על דעתו ואינה מסתיימת נשימתו האחרונה. זהו המבחן הפסיכומטרי הרוחני אותו נדרש האדם לעבור בימי חייו ויותר משמעשיו עומדים למבחן עומדת למבחן כוונתו.

 

      כדי להצליח במבחן זה נדרש המועמד להיעזר ב"מכוני הכנה" רוחניים הלא הם תלמידי החכמים עמלי התורה אשר סיגלו לעצמם את היכולת להתבונן בבריאה ובברואים מתוך ראייה תורנית בלא להתחשב כלל בנתונים החומריים ההופכים את האמת למר ואת השקר למתוק. לכך כוונו חז"ל באומרם:"ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור".  תלמידי חכמים אלו יודעים לרדת לעומקו של מעשה ולעומקה של כוונה וזאת מתוך שביררו את האמת והשקר מן המתוק והמר ועל כן החבירה אליהם מאצילה מחכמתם על המסתופפים בצילם.

 

מעשה אחד ושתי תוצאות

       כאשר נפטר אביו של אחד מבכירי התלמידים בישיבת "כנסת ישראל" שבחברון עיה"ק הגיע ראש הישיבה ה"סבא" רבי נתן צבי פינקל זצ"ל אל ביתו כדי לנחמו. במהלך שיחתם הביע הבחור בפני הסבא את צערו על שבמשך שמונה שנות שהותו במחיצתו לא זכה לכך שישוחח עימו זאת על אף שעמל רבות בתורה מבוקר עד לילה.  מנגד עם בחור אחר שהיה מבלה את זמנו במקומות מפוקפקים נהג ה"סבא" לשוחח ארוכות ולעיתים תכופות ביותר.

 

"האם כדי שהרב ידבר עימי צריך אבי ז"ל להפטר מן העולם?" – שאל הבחור בצער.

 

      וכך השיב לו ה"סבא" הגדול: "ראה בני., בחור זה עימו נוהג אני לשוחח לא היה מחוייב היה להגיע לישיבתי. מרצונו החופשי בא. ללמדך שחשקה נפשו בתורה. אלא מאי? פוחז עליו יצרו ומבקש לטורדו מן העולם. ובכן בני - מתוקף תפקידי מחוייב אני לסייע בעדו ובשיחותינו נותן אני בידיו כלים בהם ישתמש כאשר יבקש יצרו להכשילו. אתה בני בחור ירא שמיים הנך. אתה לא זקוק לשיחותי כדי להתגבר על יצרך. אם אשוחח עמך תתגבר בך הגאוה וישיאך יצרך.  אין אני נוהג לסייע ליצרם של תלמידי! להלחם בו אני מאמנם ומחנכם.

 

ועמוקים הדברים מאוד מאוד.

 

       התבוננותו של ה"סבא" בכל פרט ופרט ממעשיו מורה על גדלותו והבנתו כי אפשר ולמעשה זהה יהיו תוצאות הפוכות. בעוד עם בחור אחד תחזק שיחתו את הטוב שבו, בשני תחזק היא את הרע.  כדי להגיע ליכולת רוחנית זו ל"ראיה" האדם צריך. ועל כן כאשר מעמיד משה בפני בני ישראל את הברכה והקללה מקדים הוא את הראיה לאזהרה.

 

      ההבדל המהותי בין הפסיכומטרי החומרי לרוחני הוא שבעוד החומרי מעניק לו את כרטיס הכניסה לעולם ההשכלה מעניק לו זה הרוחני את כרטיס הכניסה לעולם הרוח הנצחי ואינסופי.

 



לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר