חשיבה הכרתית  יעקב אנושי
חשיבה הכרתית  יעקב אנושי
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום חמישי ‏15 ‏נובמבר ‏2018  ט' בחשון, תשע"ט
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ פרשת שבוע \ למה נסמכה פרשת פרה אחר מחלוקת קרח ?
מאמרים דומים
צורה של אסטרטגיה
משהו אישי....בימים אלה אני מגבש אסטרטגיה בנושא המעסיק כל הורה – גבולות. כיצד מציבים בפני ילדינו גבולות באופן אפקטיבי ויעיל? ב'אפקטיבי ויעיל' כוונתי לתוצאות חיוביות שישתרשו במבנה נפשו של הילד. (פרשת שופטים)
2 טיפים להשגת מטרות בשיחה - פרשת ויגש
כולנו רוצים לדעת איך להצליח לנהל שיחה בצורה אפקטיבית, ומה פתאום אני כותב על זה? לא הפכתי למומחה באפקטיביות, פשוט אפשר ללמוד מפרשת השבוע, פרשת "ויגש" על נושא זה.
למה נסמכה פרשת פרה אחר מחלוקת קרח ?
20/06/18 הרב אליהו שלמה

פרה אדומה שנסמכה למחלוקת קרח. ואיתא בפסיקתא למה נסמכה פרשת פרה אחר מחלוקת קרח וכו' והוא לא ידע חק פרה אדומה תהיה כפרה גדולה על ישראל כמובא בילקוט הראובני עיין שם. 

כי פרה אדומה מעשיה בחוץ. ועל כן היא מטהרת מטומאת מת כי המת מטמא בטומאה חמורה מאוד מחמת שנעשה פרוד בין הפנימיות והחיצוניות שזה עיקר המיתה ואז נאחזים החיצוניים מאוד שהם סטרא דמסאבא. ועל כן עיקר הטהרה ע"י פרה אדומה שמעשיה בחוץ דייקא שהיא מטהרת כל מקומות החיצוניים ומגרשת אחיזתם משם עד שיש לה כח לטהר מטומאת מת. 

ועל כן באמת מצוות פרה אדומה היא פליאה גדולה כמו שכתוב זאת חקת התורה חקה חקקתי וכו' ועליה נאמר: אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. כי באמת עניין זה לקשר החיצוניות אל הפנימיות דהיינו להסתכל בכל דבר על השכל האמת שיש בו ולהתקרב ע"י כל הדברים ה' יתברך, זה העניין הוא גבוה ונעלם מאוד מבני אדם ואי אפשר לזכות לזה כי אם ע"י התורה הקדושה אשר ע"י מכניעין היצר הרע ומגבירים היצר הטוב על היצר הרע שע"י זה מתגבר בחינת מלכות דקדושה שהיא בחינת הצמצום שע"י זה דייקא יכולין להשיג השכל הנ"ל. 

וכל אחד כפי מה שמשבר תאוות לבו כמו כן זוכה לזה השכל, ואפילו מי שמשבר התאוות צריך להיזהר שיהיה לו צמצום בשכלו שלא יהרוס הגבול להסתכל במה שאין לו רשות, מכל שכן מי שמשוקע עדיין בתאוות שצריך בודאי לצמצם שכלו שלא יהרוס לידע יותר מהראוי לו לפי מדרגתו. 

על כן עיקר החכמה והשכל האמת הוא האמונה שהיא כלל התורה, כמו שכתוב כל מצוותיך אמונה, היינו שצריכים להתנהג בכל דבר על פי התורה הקדושה וכשמסתכל באיזה דבר על פי התורה ידע ויאמין באמונה שלמה שבודאי יש בזה הדבר גדולת הבורא יתברך ולהתקרב ע"י זה לה' יתברך. ואם יזכה לידע ולהבין בזה איזה שכל הנוגע לעבודת ה' יתברך מה טוב, ואם לאו יצמצם שכלו ויסמוך על אמונה עד שיזכה שיזכך גופו כראוי אז יזכה להבין כראוי לו. אבל על כל פנים אפילו כל זמן שאינו מבין היטב השכל שיש בכל דבר, הוא מאמין באמונה שבאמת יש בו חכמה ושכל גדול כי כולם בחכמה עשית והכל בשביל להתקרב ע"י זה לה' יתברך ולהכיר אותו יתברך ע"י זה כמו שכתוב כל פעל ה' למענהו וכו'. 

קרח במחלוקתו פגם בכל זה כי חלק על משה שהוא כלל התורה וע"י זה חלק הפנימיות מהחיצוניות. וזה בחינת: ויקח קרח, ותרגם אונקולוס: ואתפלג קרח, שחלק והבדיל בין הפנימיות והחיצוניות כי כפר בעיקר ולא האמין שיכולין לקשר החיצוניות אל הפנימיות ע"י התורה והמצוות, וכל זה מחמת תאוות לבו מחמת גסותו וגאוותו שרדף אחרי הכבוד ומחמת זה הרס הגבול והצמצום והניח דעתו לחקור טעמי מצוות התורה, ושאל חקירות וקושיות שאסור לחקור בהם כי הם חקות התורה שאי אפשר להשיג בהם טעם בזה העולם כי פגם בהצמצום של המוחין, שזה היה הוא דייקא צריך לתקן כי קרח היה לוי ולוי הוא בחינת צמצום בחינת דין. 

ועל כן היה קרח צריך להכניע את עצמו מאוד לאהרון הכהן ובניו ואז היה נכלל הצמצום עם השכל בבחינת ח"ן הנ"ל בהתורה הנ"ל שע"י זה נתתקן הכל. 

אבל קרח מחמת תאוות הכבוד פגם בכל זה וחלק על משה ואהרן ורצה להיות כהן ופגם בהצמצום כי רצה להשיג השכל בלי צמצום וע"י זה הרס שכלו לגמרי ויצא לחוץ וחלק על כל התורה, וחלק הפנימיות מהחיצוניות מאחר שלא האמין בהתורה וכנ"ל.  

על כן היה עונשו שפצתה הארץ את פיה ובלעה אותם חיים שאולה. כי כך ראוי לו כי הראו לו מה שפגם שרצה לחלוק החיצוניות מהפנמיות ואז בחייו קרוי מת בבחינת רשעים בחייהם קרויים מתים. 

ומאחר שקרח הוא הראשון שחלק כל כך על משה וחלק כל כך החיצוניות מהפנימיות, על כן תכף ומיד חטפה אותו הארץ ובלעה אותו בחייו למטה למקום הראוי לו לבחינת תכלית החיצוניות שהוא בתחתיות הארץ בשאול תחתיות. 

ועתה מקושר יפה מאוד פרשת חקת לפרשת קרח וכמובא בפסיקתא הנ"ל שאמר קרח לא די שהוציא אותי מכלל הכהונה ומתנות אלא שגילח ראשי ועשה אותי סכל, מיד נתקנא למשה לערער הריב והוא לא ידע חק פרה אדומה תהיה כפרה גדולה על ישראל עד כאן לשונו עיין שם. היינו כנ"ל כי פרה אדומה שמטהרת מטומאת מת, זהו הפך טעות קרח שחלק הפנימיות מהחיצוניות כי ע"י מצוות פרה אנו רואין שאפילו בתכלית החיצוניות יכולין לירד ולקשר גם אותן המקומות לה' יתברך וכנ"ל. כי פרה אדומה היא בחינת תכלית הצמצום שוא בחינת תוקף האדמימיות שהוא תוקף הדין בתחינת תכלית הצמצום. אבל בכח המצוה הזאת היה כח להכהן שימתיק גם זה הצמצום עד שדיקא ע"י הצמצמום הזה בחינת עפר שרפת החטאת ע"י זה דיקא יחברו החיצוניות אל הפנימיות עד שיטהרו מטומאת מת. וזה בחינת עץ ארז ואזוב ושני תולעת, שהגבוה שנתגאה כארז ישפיל את עצמו כאזוב וכתולעת כמו שאמרו רז"ל. היינו שצריכין לצמצם את המוח ולבלי להתגאות להיות חכם בעיניו שירצה להשיג הכל יותר משכלו רק יצמצם מוחו וישפיל  את עצמו כאזוב וכתולעת ויסמוך את עצמו על אמונה, וע"י זה דיקא זוכין לטהר תכלית החיצוניות ולקשר החיצוניות אל הפנימיות שזה בחינת חיבור עפר שרפת החטאת שהוא בחינת תכלית הצמצום כנ"ל בפרט שנשרף באש שהוא בחינת תוקף הדין, ומחברין ונותנין אותו אל מים חיים שהם בחינת מיימי החסדים, כי פנימיות וחיצוניות בשורשן נמשכין מחסד וגבורה כידוע. וע"י זה נטהרין מטומאת מת שעיקר טומאתו ע"י התרחקות הפנימיות מהחיצוניות שהוא הנפש מהגוף. כי אנו מאמינים שהמיתה היא טובה גדולה כי ע"י זה נזכה לחבר החיצוניות אל הפנימיות שזה עיקר החיים לנצח וכנ"ל וזה בחינת ונתן עליו מים חיים, 'חיים' דיקא כי נטהרין מטומאת מת וזוכין לחיים אמן כן יהי רצון.ע"פ ליקוטי הלכות חושן משפט, הלכות פקדון ד, כא-כג).

 

 

 הנקודה הטובה שמוצא בעצמו ובאחרים היא בחינת טהרת פרה אדומה

 

ע"י הנקודות טובות שמוצאין, ע"י זה נכנע הרע בחינת עמלק. וע"י זה זוכין באמת לתשובה. וזה בחינת (זוהר חקת דף קפ:) פרה אדומה תמימה. 

אדומה, דא דינא קשיא. תמימה, דא דינא רפיא. דהיינו כשהוא בבחינת דינא קשיא שמתגבר הרע ח"ו, שזה בחינת דינא קשיא ח"ו, אזי צריך לרפות הדין ע"י שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדין. וזה בחינת "אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול". כי הנקודה טובה היא בחינת יונה תמה שאין בה שום מום, כי היא נאה ויפה, בחינת שחורה אני ונאוה וכו'. וזה בחינת (פיט פרשת פרה) מטהר טמאים ומטמא טהורים, כי זאת הבחינה מה שדן את עצמו לכף זכות ומוצא בעצמו נקודות טובות, זאת הבחינה מטהרת טמאים ומטמא טהורים, כי מה שהוא במדרגה התחתונה צריך דוקא למצוא זכות בעצמו כדי שלא יפול לגמרי ח"ו, ועיקר טהרתו ותשובתו ע"י זה דיקא, אבל מי הוא טהור כשיחזיק עצמו במדרגת הטוב בודאי נפגם ע"י זה, כי יפול לגדלות ח"ו, וכמו שאמרו רז"ל 'אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הייה בעיניך כרשע'. 

על כן אמרו: 'כרשע', ולא רשע גמור ח"ו, רק אדרבא, כשנדמה לו שהוא רשע גמור ח"ו, ואפילו 

אם האמת הוא כך ח"ו, אעפ"כ צריך לחפש ולבקש למצוא בעצמו נקודה טובה לבל יהיה, ח"ו, רשע גמור. וע"י זה נטהר וזוכה לתשובה. וזה בחינת מטהר טמאים ומטמא טהורים. (ע"פ אורח חיים – הלכות השכמת הבוקר א, יב).

 

 זאת התורה אדם כי ימות באהל

 

ודרשו רז"ל (ברכות סג): אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. וזהו: כי ימות באהל, 'באהל' דיקא, זהו בחינת שממית עצמו ומוסר נפשו בשביל שיהיה נשאר באהל תורה שהוא אהל הצדיק האמת, בבחינת (שמות לג): ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. 

ועל כן כל המקורבין לצדיקי אמת נקראים 'יושבי אהל', בבחינת (בראשית כה): ויעקב איש תם יושב אהלים, ודרשו רז"ל (בראשית רבה סג, י): 'אהלו של שם ועבר' שהיו אז הצדיקי אמת. 

וזהו בחינת: אדם כי אדם ימות באהל, שעיקר תיקון האדם, עיקר קיום התורה, הוא שממית עצמו בשביל האהל, היינו בשביל שיתקרב להצדיק האמת, שזהו בחינת יושב אהל. וזה עיקר תיקון

מעשי פרה אדומה, שהיא כלליות כל הצמצומים שהם בחינת תוקף אדמומית הדינים, וכל מעשיה בחוץ, שעיקר תיקונה ע"י משה דיקא, כי כל הפרות היו צריכים לקדש מאפר פרה של משה רבנו. כי מעשה הפרה, שהוא להמשיך השכל הגדול העמוק, לטהר מטומאת מת, דהיינו לטהר אותן שנפלו ביותר לבחינת סטרא דמותא, זה אי אפשר כי אם ע"י גודל כחו של משה, שהוא בחינת הצדיק הגדול במעלה, שיש לו כח לטהר הנופלים מאוד כשאוחזים עצמן בו באמת במסירת נפש, ולהכניס גם בהם השגות אלוקות, שזה עיקר תקוותם ותיקונם. ע"פ יורה דעה, הלכות בשר בחלב ה, כה'). 

 

       איך זוכין לחבר הפה והלב בבחינת פיו וליבו שווין

 

 מי שאינו משתדל להתבודד ולדבר בינו לבין קונו לעורר ליבו לה' יתברך, זה בחינת מחלוקת, בחינת "חלק ליבם", כי ליבו חלק מפיו, מבחינת הנקודה הקדושה, שהוא בחינת "פי ידבר חכמות". וכן כשח"ו אין שלום בישראל, ואפילו כשאין מחלוקת, רק שאין האהבה שביניהם בשלמות, אז אינם יכולים לדבר זה עם זה כראוי ולהאיר זה בזה אור הנקודה הקדושה. 

מכל שכן כשחולקין ח"ו על הצדיק האמת, שהוא עיקר נקודה הכללית של ישראל, וכשחולקין עליו, אז אין יכולין לקבל אור הנקודה שלו. ולפעמים מתגבר פגם המחלוקת כל כך, עד שמבלבל ח"ו גם דעת הצדיק, ויוכל לגרום ח"ו הסתלקות הצדיק ע"י זה. וזה גרם מה שנכשל משה בהכאת הצור ע"י המחלוקת, כמאמר רז"ל, וע"י זה לא הכניס את ישראל לארץ, שמזה נמשך כל הקלקולים והגלויות, וכן הוא בכל דור ודור. 

ה' יתברך ירחם ויתקן הכל לטובה.  ונזכה להתבודד כראוי אמן כן יהי רצון.  (ע"פ אורח חיים, הלכות נשיאת כפיים ה, טז)
 


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר