אמרו חכמים: 'כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכס אדר מרבין בשמחה. אמר רב פפא: איש ישראל שיש לו דין עם הנכרי - ישתמט מלדון עמו בערכאותיהם בחודש אב שמזלו רעוע, וימציא עצמו בחודש אדר, שמזלו בריא) לפי שמן השמים מגלגלין זכות ליום זכאי ושופעין שמחה לחודש שמח, ואין חודש שמח כחודש אדר, שרבתה בו ברכה שהיא סמויה מן העין ואין עיניהם הרעות של שונאי ישראל יכולות לשלוט בברכה זו.

המן הרשע ניסה לגלות באיזה חודש יהיה לו נוח להתגבר על ישראל, והוא הפיל פור הוא הגורל וזה נפל על חודש אדר.

ובמה גדול כחם של ישראל בחדש הזה מבשאר החודשים? - כדגים. מה הדגים חיותם ותקפם במים, אף ישראל חיותם ותקפם במים של תורה שעולים להם בחדש זה, ותורתם מצלחת בידם. ואין שום שונא יכול להרע לישראל אלא כשידי ישראל נעשים רפים מן התורה כבמלחמת עמלק הראשונה, וכבימים הראשונים של מרדכי ואסתר, אז נשתקע מזלם, והם בסכנת כליה, וכשמתגברים שוב בתורה, מייד מפר הקדוש ברוך הוא את מזימות שונאיהם, ומזלם של ישראל עולה.

ויש סיפור בבריתא: 'פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה. אמר לו: עקיבא, אי אתה מתירא מפני מלכות? אמר לו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאים עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרין עליך פיקח שבחיות? - לא פיקח אתה אלא טיפש אתה, מה במקום חיותנו אנו מתיראים, במקום מיתתנו - על אחת כמה וכמה! אף אנחנו, עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה ''כי הוא חייך ואורך ימיך''- כך, אם אנו הולכים ובטלים ממנה - על אחת כמה וכמה'.

לומדים שעיקר כוחם של ישראל, וכל מקור שמחתם, ממים של תורה הם, וחודש אדר מסוגל לשמחה בכח התורה.