שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום חמישי ‏20 ‏ינואר ‏2022  י"ח בטבת, תשפ"ב
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ כללי \ איך חודש "טבת" יכול לגרום לי שינוי?
שאלות קשורות
סגולות בדוקות לזיווג !
איזה סגולות ישנם למציאת זיווג?
מה מותר לעשות בחג ובחול המועד?
האם חג פסח הבא עלינו לטובה הוא כמו שבת שאסור בעשיית מלאכה? ומה הדין לגבי "חול המועד"?
מרדכי ואסתר היו בני זוג ?
האם נכון הדבר שמרדכי ואסתר היו בני זוג, הלא במגילת אסתר זה לא נזכר??
יום הזיכרון
האם זה נכון שדווקא חוג שומרי התורה והמצוות נמנעים מלציין את "יום הזיכרון לשואה ולגבורה"??
צניעות יתר

האין בצניעות מופגנת משום יוהרה? איך המסורת היהודית מתייחסת לזה אם בכלל? תודה

מאמרים דומים
עבודת ימי ספירת העומר
היום 24 יום לעומר - תפארת שבנצח בכדי לנצח (ממידת הנצח) את היצר שלנו, צריך לנהוג בדרך המלך שהיא דרך הממוצע: הרמב"ם כתב שבכל המידות ילך האדם בדרך המיצוע, אלא שאם נטה לאחת משתי הקצוות, אז מן ההכרח לו להטות עצמו לקצה גבול השני, וכך ירגיל את עצמו לאט לאט לעמוד על דרך המיצוע, ואמרו חז"ל איזה דרך ישרה, שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם - ופרשו שזוהי דרך המיצוע - וזה מה שמראה לנו מידת התפארת שבנצח. קיניין תורה - "באמונת חכמים", בעקבות החכמה החכמה מניעה את גלגלי העולם קדימה. אם רוצים באמת לרכוש חכמה, צריך לצאת ולחפש אחריה באופן מעשי. יותר חכמה משמעותה יותר חיים, יותר משמעות ויותר הנאה. "איזהו חכם? הלומד מכל אדם". צריך לקחת את החכמה ברצינות אבל גם לבדוק בזהירות כל חכמה מה טיבה. כשפוגשים אדם כדאי לשאול את עצמנו, איזה דבר שעשוי להיות משמעותי עבורי, האדם הזה יודע?
בחודש ניסן- קורבנות הנשיאים
מראש חודש ניסן נוהגים בכל יום לקרוא את הפרשה של הנשיא שהקריב באותו היום, מפרשת קורבנות הנשיאים, ואח"כ אומרים "יהי רצון..."
להתחבר לנשמה - חלק ראשון מתוך עשרה
האדם יכול לזהות את עצמו באחת משתי האפשרויות. (כמובן שישנה גם אפשרות שהאדם יתכחש לכך שיש בו גם כח רוחני, אך לא באדם כזה עסקינן.) אפשרות ראשונה, האדם יכול לזהות את עצמו כגוף שבתוכו נטמנה נשמה גנוזה. האפשרות השניה היא שהאדם יזהה את עצמו כנשמה שעליה הלבישו גוף. ההבדל בין שתי האפשרויות אינו נעוץ בסדר הקדימות או במינון, אם יש שמונים אחוז גוף ועשרים אחוז נשמה או להפך. ההבדל בזיהוי האדם את עצמו כגוף או כנשמה הוא הבדל במהות. בזיהוי מה הוא האדם בעצם – בעצמיות הפנימית שלו.
פרשת פנחס
הרב רז מקהילת "ואני תפילה" בפרוש השבועי שלו - הפעם על פרשת פנחס
``יאמרו רבם דקרו?`` - הרהורים נוגים בעקבות הסתלקות המקובל הצדיק רבי אלעזר אביחצירא ע``ה
עם היוודע דבר הסתלקותו החלו השאלות להכות בחלל הלב ללא רחם. הנהיה כדבר הזה? כיצד קם תלמיד על רבו ורוצחו נפש? וכי יש לך בן ההורג את אביו? האם ניתן להשיב על שאלות אלו?. הרהורים נוגים.
איך חודש "טבת" יכול לגרום לי שינוי?
29/12/14 מרכז שורשים

האם אנו יכולים לשנות את נקודת המבט על השני, לפתוח מחדש את העינים ולראות אותו באור חיובי? המשימה הזו מתאימה לחודש טבת, שכן לפי הקבלה החודש הזה נברא באות עי"ן, וחיבור פשוט בין שם האות לשם החודש יוצר את המושג עין טובה.
במסכת אבות, נאמר ש"עין טובה" היא מדה שהצטיין בה אברהם אבינו לעומת "עין רעה" שהיא מדתו של בלעם הרשע. אך כיצד מצליחים לאמץ את המבט הזה של עין טובה?
לשם כך, נתבונן באות המיוחדת שלנו, עי"ן, ונתחיל בכך שלמילה עין יש שלש משמעויות עיקריות בלשון הקודש: א. אבר הראיה. ב. מראה הדבר והגוון שלו. ג. מעיָן, כמו "אנכי נצב על עֵין המים". המשמעויות קשורות זו בזו, שכן העין שלנו רואה את מראה הדבר, ויש דמיון מפתיע בין העין (שממנה נובעות כל הזמן טיפות) למעין מים חיים.

העין היא אבר מופלא, ותהליך הראיה עד העיבוד הסופי של התפיסה החזותית במוח הוא מופלא עוד יותר. רגילים לחשוב שהראיה היא אוביקטיבית לגמרי, אנו רואים את הדבר בדיוק כפי שהוא – אבל ככל שמכירים את מערכת הראיה מבינים שהראיה אינה סתם שיקוף של המציאות החיצונית, אלא (בעיקר) איך אנחנו קולטים אותה. ואם בראיה הפיזית כך, קל-וחומר בראיה הרוחנית: איך אני רואה את השני ושופט אותו? תלוי בנקודת המבט שלי. עֵין הדבר (המראה והגוון שלו) תלויה בעיִן שלי (ובהמשך נגיע גם למעיָן). אך עדיין צריך להבין, איך אפשר לקבוע ולכוון את נקודת המבט?

כעת נעבור לצורתה של האות עי"ן. ראשית נבחין בדבר הבולט לעין, שלאות עי"ן יש שתי עינים! פשוט הביטו על האות ודמיינו את שתי העינים שבראשה מסתכלות עליכם. ליתר דיוק, בספרי הקבלה מבואר שהאות עי"ן נכתבת כמו נו"ן מאורכת שנעוצה בה האות וא"ו (ושוב אתם מוזמנים להפעיל את הדמיון). כעת נצרף את האותיות עי"ן, נו"ן, וא"ו, ונקבל את המלה ענו – "והאיש משה עָנָו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".
בהקשר שלנו, הענוָה היא המדה היסודית בנפש שמכוונת את הראיה הטובה. כיוון שמשה רבינו "ענו מכל האדם", הוא לא מחפש למדוד את עצמו במשהו מעל מישהו אחר, ולכן הוא מביט בכולם בעין יפה ובעין טובה. קל להביט בעין טובה על "אנשים טובים", אך מה באשר לאנשים שבאמת עושים מעשים רעים? אלא שמשה יכול לראות בכל אדם נקודה טובה, ואף משהו יחודי שיש בו ואין למשה רבינו! גם אם בפועל מעשיו גרועים, מי יודע מה היה יוצא ממני אילו הייתי נמצא בדיוק באותו מצב? והרי לעולם לא אוכל להיות בדיוק במצבו של השני. "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", וכיון שלעולם לא תגיע למקומו לעולם אל תדון אותו לחובה, אלא "הוה דן את כל האדם לכף זכות"!. כך גם אברהם אבינו, הוא הראשון בתורה שמצוין במדת הענוה, "ואנכי עפר ואפר", ולכן יש לו עין טובה מאד על כולם.

כאשר אנו מסגלים לעצמנו את הראיה בעין טובה על כולם, אנו מגלים שבכל יהודי יש מעין מים חיים. וגם אם המעין סתום ומכוסה באבנים קשות, ראיה אוהבת וחיובית יכולה לחשוף אותו ולהוציא את המים החיים החוצה. מקור המים של בני ישראל לאחר יציאת מצרים, בארבעים שנות הנדודים במדבר, היה באר פלאית, המכונה "בארה של מרים" – מרים הנביאה בעיניה הטובות ראתה את המים המתוקים שיש בכל יהודי (גם אם כלפי חוץ הוא דומה למים מרִים), וכך הבאר עולה ונובעת, "עלי באר עֱנוּ לה"... (עפ"י מאמר של יוסף פלאי).


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר