באנר חדש
לוגו עם כתובת
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום שישי ‏22 ‏נובמבר ‏2019  כ"ו בתשרי, תש"פ
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ עבודה פנימית \ עבודת ה` \ עומק הניסיון
סרטים דומים
"בין המיצרים" עם הרב אשלג
חוקי הקיום ומשמעותם - שיעור ראשון בסדרה
הליכה לכיוון האור שבקצה המנהרה על פי בעל הסולם
המשך העניין משיעור "מתאוריה לפרקטיקה על פי בעל הסולם"
חוקי הקיום - שיעור רביעי
חוק הסיבתיות וחוק ההתפתחות

שיעורו של הרב יהודה לייב אשלג (נכד של בעל הסולם) כהכנה והדרכה לראש השנה על פי חוקים רוחניים של פנימיות התורה.

 

כל יום חמישי בשעה 20.00 בשורשים תל אביב!

חוקי הקיום - שיעור שני בסדרה
חוקי הקיום - שיעור שלישי בסדרה
שני כנפיים - אהבה וחינוך על פי תורתו של בעל הסולם
הסולם
מתאוריה לפרקטיקה על פי בעל הסולם
מאמרים דומים
חובת התלמידים
חובת התלמידים [ליום היא"צ ולזכרו של בעל הסולם]
חוקי הרוחניים
חוקים רוחניים עליונים הנוהגים בנבראים
צרוף ישראל, וזמן המוקצב
רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות וכו'
סוד ההתקדמות המושכלת
מי שכל אישיותו נשענת על היסוד הדינמי בלבד, ימצא את עצמו נע בתנועה מתמדת: למעלה ולמטה וחוזר חלילה. למעשה הוא נע כל העת, אבל אינו מתקדם. מי שכל אישיותו נשענת על היסוד היציב בלבד, ימצא את עצמו תקוע בנקודה אחת כל העת, אינו נופל לעולם אך גם אינו מתקדם.
עומק הניסיון
עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ע"ה. א', תיכף כשנולד אברהם רצו הגויים להרגו וכו'. ב', לאחר מכן באור כשדים, השליכו נמרוד אל תוך האש, וניצל...
עומק הניסיון
20/10/13 הרב יהודה לייב אשלג

עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ע"ה. א', תיכף כשנולד אברהם רצו הגויים להרגו וכו'. ב', לאחר מכן באור כשדים, השליכו נמרוד אל תוך האש, וניצל. ג', הוא טלטול הדרכים הנזכר בצווי לך לך וגו'. ד' הוא ניסיון הרעב שהיה רק בארץ כנען ולא היה קודם לכן מאז בריאת העולם. ה' הוא לקיחת שרה על ידי פרעה. ו' הוא מלחמת המלכים, שנקבצו כולם עליו להרגו. ז' הוא מחזה ברית בין הבתרים. שהראה לו הקב"ה כל הגלויות והצרות העתידות לבא על בניו. ח' הוא מצוות מילה. שנצטווה התהלך לפני והיה תמים". ט' הוא גרוש בנו ישמעאל. י' הוא עקדת יצחק. (כמבואר בהרחבה בפרקי דרבי אליעזר, פרקים כ"ו-ל"א). [בדרך רמז נמצא כי ניסיון ברית המילה שהוא ניסיון השמיני כנ"ל, הוא כנגד מצוות מילה שביום השמיני, שכנגדה נקבעה ברכת רפאנו בברכה שמינית, בתפילת שמונה עשרה. כמבואר בגמרא מסכת מגילה (דף י"ז ע"ב), שמתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה, לפיכך קבעו ברכת הרפואה בשמינית].  

 

לכאורה, יש מקום לתמוה על כל הניסיונות של אברהם אבינו, לאחר שהיה יחיד בעולם שהחזיק באמונתו בהקב"ה כנגד כל בני העולם שהיו דבקים בעבודה זרה. כלשון הכתוב: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם וגו', ואקח את אביכם מעבר הנהר" וגו', (יהושע כ"ד ב-ג), ופרשו חז"ל, שכל העולם מצד אחד ואברהם מצד שני. כלומר שזכה להכיר את בוראו. שלכאורה היה מובן יותר אם הקב"ה היה שמח בו ומנשאו תיכף על כל העמים וכדו', אמנם תחת זאת ניסהו הקב"ה בעשרה ניסיונות קשים זה מזה.

 

אלא שיש ללמוד מכאן, שכל ניסיון הוא מלשון נס להתנוסס ("נתתה ליראיך נס להתנוסס", תהלים ס' ו'). דהיינו, שהניסיון הוא אמצעי להרים את מדרגת האדם. ובהיות שרצה הקב"ה להרים ולנשא את אברהם ניסהו בעשרה ניסיונות וכו'.

 

אלא, שיש להבין בכל אלו הניסיונות, שכולם לא היו אלא בענייני עולם הזה, עד קצה האחרון בניסיון העקדה. אשר בכל אלו יכולים לעמוד רק אותם בני אדם הדבקים בנצחיות, ומקושרים בכל עת לנשמתם הנצחית. מה שאין כן לאותם בני אדם הדבקים בחומריותם ובמציאות הגשמית, שמלכתחילה אין הקב"ה מביא אליהם ניסיונות לנשאם.

 

אמנם, בהיות שאנו בני אברהם יצחק ויעקב, שנבחרנו על ידי הקב"ה לקבל את תורתו הנצחית, הרי על פי הכלל "מעשה אבות סימן לבנים", יש מקום להבין שכל אחד עובר בימי חייו כמה וכמה ניסיונות מעין אותם עשרה ניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו. תחילה הם הניסיונות עד שיגדל ויהיה לאיש. אחר מכן הוא ניסיון הטלטול בכל מיני טלטלות וכדו'.  לאחר שנשא אשה הוא ניסיון הרעב והפרנסה ושלום בית, שהם כעין ירידת אברהם למצרים וכו'.  לאחר מכן הוא ניסיון מלחמת החיים נגד כל מיני מלכי עולם הזה.  לאחר מכן הוא ניסיון המחשבות המטרידות בשאלה מה יהיה הלאה עם כל בני משפחתו בהמשך הדורות וכו'. אשר תכלית כל ניסיונות אלו היא - להביא כל אחד ואחד לדעת ולהבין שעולם הזה דומה לפרוזדור ועולם הבא לטרקלין וכו'. שהבנה זו אינה שייכת אלא לבני ישראל שהקב"ה בחר בהם ונתן להם את התורה הנצחית. מה שאין כן כל מי שלא זכה לכך, שאין לו אלא עולם הזה החומרי בלבד.

 

אשר על כן תכלית הניסיונות היא להביא את האדם להבנה ודרגה עליונה באמונה ובעבודת ה', מעל כל עניינים הגשמיים. דהיינו, אע"פ שמעצם היותנו בעולם הזה הרי אנו מחויבים לעניינים גשמיים וחומריים, עם כל זאת - על ידי לימוד התורה הרי אנו מתחברים לעולמות עליונים ולעולם הנצחי, עד שכל צרכנו הגשמיים נעשים לבחינת ההכרח לא יגונה ולא ישובח. שבאופן זה אין החומר מעכב כל השגה רוחנית. כלשון בעל הסולם בהקדמה (ערוכה) לספר הזוהר סעיף ל"ב. שחמשת חלקי הנפש הנקראות נרנח"י [נפש רוח נשמה חיה יחידה], לא תוכלנה להתלבש בגוף האדם כל עוד שהוא מצוי בהפכיות הצורה. כי עניין התלבשות והשוואת הצורה ליוצרה עולים בקנה אחד וכו' עכ"ל, יעוי"ש.


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
מודעות פנימית
עבודת ה`
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר