חשיבה הכרתית  יעקב אנושי
פותחים שולחן
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום רביעי ‏18 ‏יולי ‏2018  ז' בתמוז, תשע"ח
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ חגים ומועדים \ ספירת העומר \ עבודת ימי ספירת העומר
שאלות קשורות
קניות בספירת העומר
האם יש איסור לקנות דברים חדשים בימי ספירת העומר?
לספור ספירת העומר

האם כל אחד צריך לספור "ספירת העומר"? ומה לגבי נשים?

חתונה בחודש אייר

הוזמנתי לחתונה של חברים בחודש אייר, האם יש בעיה להשתתף?

מאכלי חלב בשבועות

למה נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות?

קניות בספירת העומר

האם יש איסור לקנות דברים חדשים בימי ספירת העומר?

מאמרים דומים
עבודת ימי ספירת העומר
היום 24 יום לעומר - תפארת שבנצח בכדי לנצח (ממידת הנצח) את היצר שלנו, צריך לנהוג בדרך המלך שהיא דרך הממוצע: הרמב"ם כתב שבכל המידות ילך האדם בדרך המיצוע, אלא שאם נטה לאחת משתי הקצוות, אז מן ההכרח לו להטות עצמו לקצה גבול השני, וכך ירגיל את עצמו לאט לאט לעמוד על דרך המיצוע, ואמרו חז"ל איזה דרך ישרה, שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם - ופרשו שזוהי דרך המיצוע - וזה מה שמראה לנו מידת התפארת שבנצח. קיניין תורה - "באמונת חכמים", בעקבות החכמה החכמה מניעה את גלגלי העולם קדימה. אם רוצים באמת לרכוש חכמה, צריך לצאת ולחפש אחריה באופן מעשי. יותר חכמה משמעותה יותר חיים, יותר משמעות ויותר הנאה. "איזהו חכם? הלומד מכל אדם". צריך לקחת את החכמה ברצינות אבל גם לבדוק בזהירות כל חכמה מה טיבה. כשפוגשים אדם כדאי לשאול את עצמנו, איזה דבר שעשוי להיות משמעותי עבורי, האדם הזה יודע?
ימי ספירת העומר - ימים של שינוי
בימים אלו של ספירת העומר, זמן שבו חורבן אדיר נפל על ראש כל בני ישראל עם מותם של 24 אלף התנאים, יש לנו הזדמנות פז לתקן את העבר בעזרת ההווה, להוסיף אור במקומות הכי חשוכים
אמונה פשוטה - ל"ג בעומר
אנו אוחזים כמה ימים לפני ל"ג בעומר יומו של התנא הקדוש רשב"י מחבר ספר הזוהר הקדוש ותורת הסוד. מי שפירש את תורתו של רשב"י כבר לפני 500 שנה היה זה רבי יצחק לוריא האר"י הקדוש, ובדורות האחרונים היה זה רבי יהודה לייב אשלג בעל הסולם...
ספירת העומר - הלכות
כתוב בתורה (ויקרא כג): ''וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום'' וכתוב : ''שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה'' (דברים טז). נצטוונו בזה לספור שבעה שבועות מיום הבאת קורבן העומר שהוא ביום ט''ז של ניסן, ועד לחג השבועות, שהוא יום החמישים מיום הקרבת העומר. מתחילים לספור בליל שני של החג, בחוצה לארץ - בליל הסדר השני, וסופרים שבעה שבועות, שהם ארבעים ותשעה ימים. וזה שכתוב 'תספרו חמישים יום' - קבלו חז''ל שפרושו: עד ליום החמישים תספרו.
עבודת ימי ספירת העומר
22/04/13 שורשים

מעבודת ימי ספירת העומר

"שבע שבתות תמימות תהיינה"


התורה אומרת לנו לספור שבעה שבועות ובכל שבוע שבעה ימים. אבל מה סופרים? ואיך סופרים? ומה מהות הימים, טובים או רעים? מהו העינין בשבעה שבועות שבע פעמים? ומה המשמעות של הסכום הכולל של הימים והשבועות?

והקושיה המפורסמת - כשסופרים לקראת דבר שמחכים לו סופרים את הימים שנותרו ולא את הימים שכבר חלפו.
ויש משל בעינין: אדם שזקוק למליון דולר. אם יאמרו לו שבעוד מאה יום הוא יקבל מליון דולר הרי הוא יהיה מאושר. אולם כל יום של המתנה יראה לו כנצח, כי הימים האלו נראים לו כ"מפריעים" ומרחיקים אותו ממליון הדולר. אבל אם לאותו אדם יציעו עבודה שמדי יום הוא ישתכר בה עשר אלף דולר, ובסוף 100 ימים יהיה בידו סכום של מליון דולר, הימים יחלפו במהירות. ומה ההבדל? כשאדם צריך מליון דולר ואומרים לו להמתין מאה יום, אזי מאה הימים הללו הם ימי המתנה בעלמא, ימים ריקים בלי תוכן, והם רק "חוצצים" ומפרידים בינו ובין הכסף. אבל אם מאה הימים אינם ימי המתנה אלא אופן כיצד להרוויח את הכסף, אז הם אינם ריקים וחוצצים, אלא להיפך, כל יום הוא יום של בנין והתקדמות לקראת המטרה הנכספת, ובאופן כזה הימים חולפים מהר מאד, וכל יום הוא יום של אושר, ואם ידלג על יום אחד, מטרתו לא תושג, הוא לא ישיג את מלוא הסכום.

וזה ההבדל, אם היינו ממתינים לקבלת התורה והיו סתם חמישים יום באמצע, אז וודאי שהיינו מונים את הימים שנותרו, כי הינו ממתינים שיעברו כבר הימים המעכבים את קבלת התורה. אבל ימים אלו הם ימ הכנה ובינין לקראת קבלת התורה, ולכל יום יש משמעות.

את ימי הספירה יש למלא בתוכן. 49 ימים, שבע כפול שבע בפשטות. השבע הראשון הוא רק החיצוניות של העולם, אבל כפול שבע פירושו שיש עומק בעולם.

מתוך "שיחות הרב פינקוס"

 


ישנם שבע מידות (ספירות): חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד מלכות, והן נקראות על שם הנהגתם. כל אחת מהן מורכבת משבע מימדים: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד מלכות. וזה שבע כפול שבע.

בכל שבוע יש מידה אחת, ובכל יום יש מימד שמרכיב את המידה, וכך אפשר להשיג ולהשלים את המידה ע"י מרכיביה. לדוגמא, בשבוע הראשון - מידת החסד. ביום הראשון "מתקנים" את החסד שבחסד - משיגים ומשלימים את החסד ע"י חסד, ביום השני את הגבורה שבחסד, כלומר משיגים ומשלימים את מידת החסד ע"י גבורה וכך הלאה.

מתוך "וספרתם לכם"
אנו סופרים את ספירת העומר גם כהכנה לקבלת התורה - איך מתכוננים?
הגאון רבי אהרן קוטלר היה אומר, כי הדרך להכנה היא באמצעות לימוד 48 קנייני התורה.
אנו נשתדל לפרט קצת כל יום על קיניין התורה השייך לאותו היום.

היום 26 יום לעומר - הוד שבנצח
כשאנחנו מצליחים וזוכים ב"ה לנצח את יצרנו, ומקיימים ושומרים את רצון ה', מייד נודה לה' יתברך, וכתוב בתפילה "ברוך אלהינ"ו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים, ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו". וכך משלימים את הנצחון על יצרנו על ידי הודאה לה' יתברך.

קיניין תורה - "המכיר את מקומו", דע היכן אתה עומד
לכל אדם תפקיד אישי וייחודי בעולם. גלה מי אתה, מה תפקידך ומה מקומך במחזה האדיר של הייקום.
אנחנו צריכים ללמוד להעריך באופן ריאלי את כוחותינו וחולשותינו.
כשנלמד להעריך את מקומנו, נוכל לדעת אם אנחנו מתאימים לפעולה מסויימת ברגע נתון, ואם אכן אנו מתאימים, לא נעצור בגלל דעות קדומות, אלא נפעל. וחשוב לדעת, אם איני מתאים, לפנות למי שמתאים את הדרך.

קיניין תורה 50 - "האומר דבר בשם אומרו", גמול הכרת הטוב

להעביר דבר ששמענו, בצרוף המקור ממנו קיבלנו אותם.
כשאנו מוקירים תודה למקור שנתן לנו, אנו מרוויחים. לעולם לא נוכל להעריך דבר חכמה, מבט פנימי אל תוך החיים, אם לא נשתוקק להכיר תודה על המתנה שקיבלנו.
אם נהיה ערים למקום שממנו מגיעה החכמה שלנו, יהיו הרבה יותר סיכויים שנחזור לשם כדי לקבל עוד.
ה' נתן לנו את המח להבין ולנעריך חכמה.
ה' משפיע עלינו מתנות כל הזמן, אם אנחנו רוצים להתחבר לה', אנו מוכרחים ללמוד להעריך את כל הטוב שהוא עושה למעננו. הכל מתנה מה'.אם נשתדל להעריך את המתנות שה' נותן לנו, נזכה למודעות עזה מאד לנוכחות ה', נרגיש כמה ה' אוהב אותנו. זה הצעד שמאחד את כל הדרכים הקודמות - הכרת הטוב.

 

תם ונשלם, שבח לבורא עולם


היום 49 יום לעומר - מלכות שבמלכות
כתוב בספר עבודת ישראל :"כשלא עשה תשובה, ולא העיר את עצמו תיכף בתחילת ספירת העומר, לא יאמר שאין לי עוד תקוה, אלא עד ממחרת השבת השביעית תספרו, רצה לומר כל זמן שיש אפילו יום אחד מהספירה תספר"ו, רצה לומר תוכל להאיר ביום זה כל החמישים יום על ידי תשובה".

אנו צריכים להשתדל להרבות בתפילה לפני ה' יתברך שיזכה אותנו לסייעתא דשמיא בכל ההשתדלות שאנו עושים בעבודת ה' בפרט, ובכל מלאכה שאנו עושים בכלל. וכדי שהתפילה תתקבל כדאי שהכוונה תהיה לצורך עבודת ה'. שנתפרנס בכבוד לצורך שנוכל לכבד את השבת, ימים טובים וכו... וכאשר אנו מבקשים לצרכים שבקדושה תפילתנו תתקבל בע"ה.

קיניין תורה - "המכוון את שמועתו", ארגון המחשבה
הכוונה היא לחשוב על מה שאנו שומעים, ליצור מערכת תיוק חשיבתית. בכל פעם שנשמע חכמה חדשה, נסווג אותה בתיקייה המתאימה, ונהפוך אותה לזמינה גם בעתיד. ככל שנהיה יותר מאורגנים, כך יהיו לנו יותר רעיונות וכוחות להצליח בחיים.
במקום שיסבירו לנו רעיון, עדיף לנסות ולפתח אותו בעצמנו, לחפש לבד אחר השלכותיו ואחר ישומיו. כך מתמקדים טוב יותר, לוקחים חלק בתהליך, וזה מטביע את הרעיון במח.
אם החכמה שווה שירכשו אותה, היא שווה גם שישמרו אותה וישתמשו בה.
חלק עקרוני בארגון החשיבה הוא קביעת סדרי עדיפויות.

 


היום 48 יום לעומר - יסוד שבמלכות
כדי שהתפילה שלנו תהיה רצויה ומקובלת לפני ה' יתברך, צריך להשתדל להיות בשלום עם כל אדם. ובפרט יש להיות בשלום עם הקרובים, איש עם אשתו וילדיו. התפילה היא ממידת המלכות, וערכי השלום, האשה והילדים הם ממידת היסוד.

קיניין תורה - "המחכים את רבו", לעזור לרב להתקדם
אל תבלע כל מה שאומרים לך. בדוק! שאל שאלות! בחן בעצמך, כך הרב שנשאל ממקד את דבריו ומבהיר אותם.
כדי שנוכל לקבל וללמוד מהרב, אנו חייבים לכבד את דבריו, ולהתייחס איליהם ברצינות. אנו צריכים לתת בו אמון בהתאם. אחרת זה לא יעבוד.
מתי הכי חשוב להקשיב לנקודת המבט של הרב? כשאנחנו לא מסכימים איתו! דוקא הדבר אותו אנחנו דוחים, איליו אנו נצרכים ביותר. אם אנחנו מבטלים את דברי הרב סביר להניח שהוא "דרל לנו על פצע". וזהו המקום בו מצוי הפתח לצמיחה אישית. הרעיונות המציקים, הם ההזדמנות הטובה ביותר לצמוח.

 

 

היום 47 יום לעומר - הוד שבמלכות
כדי שנזכה לכבד את ה' יתברך (הכבוד הוא ממידת המלכות), אנו צריכים להרגיל את עצמנו להודות לה' על כל מה שה' עושה עמנו.

קיניין תורה - "הלומד על מנת לעשות", לגרש את רוח השטות.
כל העבודה בחיים היא ליישם את מה שאנחנו יודעים, זה ההבדל בין "פילוסופיה" ל"חכמה".
אפשר להשתמש בהרגל לצמיחה, לבחור דבר שאותו אנו רוצים ליישם בחיים, לתרגם אותו למעשה, ועד שנוכל לחשוב לפי זה, נתנהג לפי זה, ואחרי המעשים נמשכים הלבבות.
יישום כל רעיון חשוב אינו מתבצע בין לילה. עלינו לייצר לשם כך "כח תנופה" - הצלחות קטנות מובילות להצלחות גדולות.
העצה הפשוטה היא: להסתכל רק על הרגע בלבד, לצעוד רק צעד אחד קטן בכל פעם. לא להתייאש כי זה נראה גדול ומאיים. רק ההוה הוא החשוב כרגע. ההוה, רגע הפעולה, עכשיו - כהרף עין! והוא חולף ועובר. והרי על זמן של כהרף עין אפשר להתגבר, ניתן לשאת את התפקיד.
ללמוד זה לא מספיק - בכל פעם שלומדים משהו חכם, צריך גם לעשות עם זה משהו.
נקח על עצמנו את האחריות: "אם אין אני לי מי לי"
ההחלטה לצמוח מבוססת על בחירתינו.

 

היום 46 יום לעומר - נצח שבמלכות
כדי שנזכה להמליך את נפשנו על גופנו, בקיום חזק לנצח, צריכים לנצח את תאוותנו בשעת האכילה, לאכול לצורך קיום נפשנו. כלומר לפני האוכל להתבונן באוכל, להודות לה', להתכוון שהאוכל הזה ייתן לנו כוחות לעבוד את ה', לברך ולאכול. אם אוכלים רק לשם האכילה, למלא את הבטן, חסרה בזה החיות, ואין שבעים מאיכלה זו. צדיק אוכל לשובע נפשו.

קיניין תורה - "הלומד על מנת ללמד", הלימוד הטוב ביותר
אם רכשת מידע חשוב, שתף בו את הזולת. מתוך כך שתגיע לאחרים, תזכה להגיע אל עצמך.
הדרך הזו מלמדת אותנו שלא נהיה אנוכיים ולא נתקדם רק להנאתנו וטובתנו האישית. אם רכשנו חכמה בעלת ערך - ניתן ממנה גם לאחרים, ובטוח שרק נרוויח מזה.
חלק ממבנה האישיות שלנו, חלק מאיך שהקב"ה יצר אותנו, גורם לנו לרצות להשפיע על העולם.
בכל פעם שאנו יוצאים לשמוע שיעור, לחוויה כל שהיא, לחופשה וכו, אפשר לדמיין שאנחנו הולכים לכתוב כתבה על זה בעיתון נפוץ, וכולם מחכים לקרוא את הסקירה שלנו. וזה יכול להעצים את עצמת החוויה.
איך רוכשים את מיומנות ה"ללמד", מתחילים ללמד!
המיומנות הזו חורתת את הרעיונות ואת המידע בנפשנו.
הידיעה שנצטרך ללמד את הנושא, נותנת לנו יותר כח בהבנה, בניתוח, בתשומת הלב, במוטיבציה...

היום 45 יום לעומר - תפארת שבמלכות
כדי להמליך עלינו את ה' יתברך, ולקבל על עצמנו עול מלכות שמיים, צריך להמעיט בתפארת עצמנו, ולהרבות בתפארת ושלמות ה' יתברך.

קיניין תורה - "שומע ומוסיף", נרחבת הרעיונות
לא מספיק לשמוע רעיון, אנחנו צריכים להקשיב היטיב, לבנות אותו, להוסיף לו נקודות מבט חדשות משלנו, ללמוד את הרעיון, לבדוק מה רלוונטי לחיינו, לפתח את הרעיון ובעיקר לחיות אותו...
כאשר אנו שומעים רעיון, ומפרקים אותו, ובונים מסקנה על מסקנה, מספיק שבאחד השלבים תהיה לנו סטיה רעיונית קלה, כדי שכל המקנות שנובעות ממנה יהיו שגויות יותר ויותר - ולבסוף נגיע למסקנה סופית מוזרה ויתכן שאף מסוכנת.
כדאי לעצור מידי לילה לניקוי כללי במוח.
מי שרוצה לחיות, צריך להיות מעורב בתהליך החיים.


היום 44 יום לעומר - גבורה שבמלכות
נתבונן במעשה הגבורה והפחד שה' עושה בעולמו בכלל, ועלינו בפרט, ומזה נבוא להמליך את ה' יתברך עלינו. כמו בקריעת ים סוף, שה' פעל בגבורה והטביע את המצרים, וישראל מייד אמרו שירה, וקיבלו עול מלכות שמים: "ה' ימלוך לעולם ועד"

קיניין תורה - "שואל ומשיב", לבדוק ולנתח כל נושא
באמצעות מחקר ובדיקה, האדם רוכש לעצמו מושגים, עד שהם הופכים להיות חלק מאיתנו.
שאלות בסיסיות יכולות להתאים לכל דבר בחיים:
הגדרה: מהו נושא העיניין? חקירה ובדיקה: מדוע זה חשוב לי? ישום: מה אני מתכוון לעשות בקשר לזה?
הנקודה בכל השאלות היא התשובות. ההגעה לבהירות היא מסלול ארוך ומייגע.
החיים אינם תשובות "אינסטנט". אנחנו צריכים לעבוד קשה על מנת להגיע להבנה.

 


היום 43 יום לעומר - חסד שבמלכות
כדי שנזכה להמליך את ה' יתברך עלינו, ולקבל על עצמנו עול מלכות שמיים, צריך להתנהג כמו שמתנהגת מידת המלכות, שדרכה ורצונה להידבק במידת החסד ולהשפיע טוב לעולם. וכך משיגים את מלכות הבורא ע"י דבקות במידת החסד.

קיניין תורה - "מתיישב ליבו בתלמודו" - לחיות מתוך התלהבות
מעניין לגלות, שדווקא משברים - עד כמה שהם איומים ומפחידים - נושאים עימם דרבון ואתגר. הם תובעים מאיתנו את מלוא הריכוז, והתאום בין הלב ובין המחשבה מביא שמחה וחיות.
כדאי ללמוד להכניס את מלוא יישותינו לתוך כל פעילות שנעשה - נעשה את זה מתוך התלהבות. כי כאשר אנחנו מתלהבים, אנחנו מרוכזים יותר, יצירתיים יותר וטובים יותר.
לא לחכות עד שההתלהבות תגיע אילינו, עלינו לנקוט פעולות כדי למצוא אותה.
מי שיש לו מטרות ברורות, מצוייד הרבה יותר טוב בכדי לראות את הערך שבכל חוויה.
אם אדם יודע מה הוא רוצה בחיים, אז הוא ימצא את הדרכים והאמצעים להגיע לכך, והוא יתלהב מכל דבר שקשור באופן כלשהו למטרה.
כשאנחנו מתלהבים, אנחנו מקבלים אנרגיה במקום להשקיע אנרגיה.

 

היום 42 יום לעומר - מלכות שביסוד
כדי שהקדושה תהיה רצויה בפני ה' יתברך, אנו צריכים להמליך את ה' על כל מעשה שאנו זוכים לעשות בכדי להיטהר ולהתקדש. וגם להרבות על כך בתפילה. וכך משלימים את מידת היסוד שבה הקדושה והטהרה ע"י מידת המלכות.

קיניין תורה - "מעמידו על השלום", מנוחת הנפש
גם כשהעולם מתהפך, יכול בן אדם להמשיך לחיות בשלום עם עצמו. כדי להגיע לשיווי משקל פנימי, צריך ללמוד להתמקד בצרכיה של הנשמה.
שורש הדילמה הפנימית הוא המלחמה בן שני הכוחות המנוגדים - הגוף והנשמה. הגוף נמשך לנוחיות ולהנאות חושיות חולפות, הנשמה שואפת למשמעות, להגשמה, להתמדה, למציאות ולאמת.
אנחנו רוצים להצליח, לעשות את הטוב, לגלות את האמת, אבל לא מתחשק לנו...
המטרה - להביא את הגוף לשאוף לרצונה של הנשמה. נתרגל את הגוף להיות קשוב ומכוון לקול הנשמה.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להביא את הגוף למשמעות רוחנית, היא לבחור במניע טוב.
שלום אמיתי מגיע כשרצונו של הגוף הוא הצלחת הנשמה.

 

היום 41 יום לעומר - יסוד שביסוד
היסוד הוא בעצם הבסיס, דזה הקדושה והטהרה.
וכדי לשמור על הקדושה והטהרה שלנו, צריך להשתדל "לקדש עצמו במותר לו", כלומר, יש איזור "דמדומים" שאינו אסור, אך הוא גם אינו ברוח התורה, ואינו עושה נחת רוח לה', ואם ניזהר בו, כלומר לא נרבה, היצר לא יגרור אותנו אחרי התאווה ונקלקל את טהרתינו.

קיניין תורה - "מעמידו על האמת", להתחבר אל המציאות
כדאי לחיות במציאות - זה הדבר האמיתי!
הרבה פעמים אנו מעדיפים לברוח אל תוך עולמות דמיוניים, או לתוך חוויות וירטואליות ממוחשבות.
דרך זו מלמדת אותנו, לא להעביר את חיינו באשליה, נחזור אל האמת, אל המציאות - אלו הם החיים.
אנו צריכים כל הזמן לרדוף אחרי האמת, כדי שלא נשלה את עצמנו, ולא נחיה בדמיון כל חיינו.
ברגע שאדם יודע לשם מה הוא חי, אין כח בעולם שיכול לעצור אותו.
החיים הם בחירה שלנו, אף אחד לא יכול לעשות זאת במקומי!

 


היום 40 יום לעומר - הוד שביסוד
מידת הוד שבקדושה - ביסוד, מורה לנו דרך בעבודת ה' יתברך, שצריך להודות לה' כל הזמן על כל עיניני הקדושה, וכל הנסיונות שזכינו לעמוד בהם, וכך ה' ימשיך וייסע לנו להבא. אמרו חז,ל "בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו, והבא להיטהר מסייעין בידו", וכאשר אנו מודים לה', אנו מגלים את דעתנו שרצוננו להיטהר.

קיניין תורה - "מכריעו לכף זכות", להפוך אחרים למצליחים!
אנו מחוייבים לעזור לאחרים לשנות את חייהם.
על מנת לעזור לאחרים עלינו לקחת אחריות, כולנו חיים בעולם הזה יחד.
אחד מהצעדים החשובים ביותר בעזרה לאחרים, הוא תכנון מוקדם. לא מדובר רק בתוכנית חד פעמית, אלא כזו המורכבת ממסלולי גיבוי מגוונים.
כדי שנוכל לעזור לאחרים, עלינו לראות בהם את הטוב, וכך יוכל הטוב לצאת מהם.

 

היום 39 יום לעומר - נצח שביסוד
היצר אורב לאדם בכל עת, ומסה להפיל את האדם ברשתו בפתע פתאום, בנסיונות המקום והזמן, ובמיוחד כדי שהאדם לא יהיה בטהרה. ולכן אנו צריכים להתעורר, לדעת זאת, ולהכין עצמנו כל הזמן, כדי שיקל עלינו הנצחון בעת הנסיון (וזוהי מידת הנצח).

קיניין תורה - "נושא בעול עם חברו", לתת כתף.
נושא בעול זה לתת כתף לאחרים, לשאת עמם את משא החיים. אנו צריכים להיות מודעים לכאבם של אחרים, להרגיש אותם. לצאת מעצמנו ולחוש בקשיים של אחרים.
נושא בעול - לבכות עם השני ביחד, וכשבוכים עם השני ביחד, אפשר גם להושיע לו...
הצעד הראשון, לראות את הזולת כבני אדם אמיתיים ולא כאובייקטים.
כל אדם נושא על כתפו שק פרטי, ההופעה החיצונית של בני האדם, אינה משקפת בהכרח את פנימיותם. נשתמש בדמיון כדי להרגיש איך המשא מכביד עליהם.
כדי ליצור קשר אפקטיבי עם אדם, אנו חייבים להבין מאיפה הוא בא והיכן הוא עומד. אם לא נרגיש את נקודת המבט שלו, לא נוכל לעזור לו.


היום 38 יום לעומר - תפארת שביסוד
אחת הדרכים להשיג קדושה וטהרה, שהם חלק ממידת היסוד זה להרבות בעזרה לזולת, ובזיכוי הרבים, ואמרו חז"ל: "כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו. ובמידת תפארת ישתדל לזכות את הרבים בקיום תורה.

קיניין תורה - "אינו שמח בהוראה", להחליט בכובד ראש
ההחלטה היא הכח המניע המוביל להצלחה.
לחיות משמעותו - להחליט.
כדאי להתבונן פנימה, להבהיר לעצמנו את ההחלטות החשובות (מהי מטרתי בחיים? האם יש לי אחת כזאת? איך אני מועיל? וכו...) אנחנו עשויים לגלות שהגענו להחלטות הכי חשובות בחיינו בדרך מקרית ולא אחראית.
רק אנחנו קובעים את מסלול חיינו, אם אני רוצה לשנתו, זה תלוי רק בי.

 

היום 37 יום לעומר - גבורה שביסוד
אנו רואים שיוסף הצדיק לא זכה לתואר צדיק עד שעמד בנסיון של אשת פוטיפר. מבינים מכך שאין אדם יכול לבוא למדרגת צדיק (מידת היסוד) עד שלא בא נסיון לידו ועמד בו (מידת הגבורה).

קיניין תורה - "אינו מגיס ליבו בתלמודו", הקץ לשעמום!
כוחו של ההרגל מסתיר מאיתנו את היופי הנהדר שבכל דבר.
כדאי להקשיב לכל מושג אן דבר כאילו אנו שומעים אותו בפעם הראשונה, נופתע מאינספור הרבדים שעדיין מחכים להיחשף.
כאשר תפישת החיים של האדם מתקבעת, הוא הופך למשועמם והחיים מעייפים.
קיבעון נוא האויב מס' אחד של החיים.
הכניסו רעיונות מרעננים לחיי היומיום.
אם נראה לך שהחיים אינם נפלאים, האם היית מוכן באמת לוותר על יום אחד מהם?

 

היום 36 יום לעומר - חסד שביסוד
במידת היסוד כלולים עינינים השייכים למה שנקרא "אות", שהם תפילין שבת ומילה, וגם הכנסת אורחים. לכן ננסה לעשות חסד בדברים הללו, ונשתדל להכניס אורחים בסבר פנים יפות, או לעזור בצרכי שבת וכו... וכך משלימים את מידת היסוד ע"י החסד.

קיניין תורה - "מתרחק מן הכבוד", לעמוד מול לחץ חברתי
לא כדאי להשקיע את כל החיים בנסיון להרשים אחרים, משום שגם אם אצליח לשכנע אותם שאני משהו... האם אצליח לשכנע גם את עצמי?
הדרך הזו מלמדת אותנו להפסיק לחפש את הכבוד וההכרה אצל אחרים, ובמקום זאת למצוא אותו בתוכנו.
עלינו לוודא שכל מה שאנחנו עושים בחיינו, נובע מבחירתנו האישית, ואינו מבוסס על הצורך להרשים אחרים.
אם אתה מאמין בעצמך, לא אכפת לך מה אנשים אחרים חושבים עליך.

 

היום 35 יום לעומר - מלכות שבהוד
כדי שנזכה להודות לה' כראוי, אנחנו צריכים להרבות בתפילה על כך לה'. והגם שלעולם לא נספיק להודות לה' יתברך כראוי, אפילו על פרט אחד מאלף אלפי טובות (נשמת כל חי) עם כל זאת, אנחנו צריכים להשתדל בזה. וע"י התפילה, שזו מידת מלכות, משלימים את מידת ההוד.

קיניין תורה - "אוהב את התוכחות", לקבל ביקורת באהבה
אהבת הביקורת מהווה כלי חשוב להתעלות רוחנית.
כל טעות נושאת בחובה תוצאות שליליות, הביקורת יכולהלמנוע טעויות נוספות.
אם אנחנו רוצים למצות את הפוטנציאל שלנו, אנחנו צריכים לחפש ביקורת בונה.
כדאי לחפש את הביקורת לפני שהטעויות יגדלו
ביקורת אינה אומרת שאנחנו לא טובים, משמעותה "אתה טוב, אבל הנה משהו שיעזור לך להיות טוב יותר.

 

היום 34 יום לעומר - יסוד שבהוד
בזוהר הקדוש כתוב שמי שמוציא מפיו דיבור שאינו כשר, ואח"כ מזכיר דיבור קדוש בתפילתו, יש לזה השלכות פחות חיוביות. וזה עצם קדושת הדיבור, והדיבור הוא בעצם הכלי של ההודאה וההלל לה' יתברך, ובכדי שההודאת יעלו לרצון לפני ה' צריך לשמור על קדושת הדיבור (הכלולה במידת יסוד)

קיניין תורה - "אוהב את המישרין", המדריך הפנימי
דרך זו משמעותה - אוהב את הדרכים הישרות. אנחנו זקוקים לסידרת כללי מוסר בסיסיים שינחו אותנו, אבל זה לא מספיק - הנסיבות משתנות כל הזמן ואי אפשר לחוקק חוקים שיכסו כל מצב אפשרי. לכן אנו צריכים לפתח חוש פנימי שיורה לנו תמיד את הישר והנכון לעשות.
השאלה שצריכה להישאל: מה ראוי לעשות? מה ה' יתברך היה רוצה שאעשה? מה ישמח את ה', להבדיל ממה אני רוצה, ולפעמים אני רוצה את הנכון רק שאין לי חשק.
אנו נוטים ללכת בדרך הנוחה לנו יותר, ודווקא זו שנראת כקשה יותר, היא לעיתים קרובות דרך האמת.

היום 33 יום לעומר - הוד שבהוד

הילולת רשב"י
כשאנו מודים לה' יתברך, אנו צריכים להודות לו גם על זה שאנו זוכים להודות לו, וזה להשלים את מידת ההוד במידת ההוד עצמה.

קיניין תורה - "אוהב את הצדקות", מלא את חובותיך.
המילה צדקה באה מן השורש צ.ד.ק לאהוב את מה שצודק ומה שנכון. ברגש שנגיע להבנה שקיימת הנאה בעצם קיום חובותינו, יהיה לנו הרבה יותק קל לבצע אותן.
מה שקובע איך נתייחס להתחייבותינו היא התפישה הבסיסית שלנו לגבי מהותנו האישית. מה אנחנו? גוף או נשמה?
עשיית הטוב היא תמיד ההנאה הגדולה ביותר.
ההתחייבויות הן חלק בלתי נפרד מהחיים. למה שלא נהנה מהן?


היום 32 יום לעומר - נצח שבהוד
גם כשאנו נמצאים במצב דשל נסיון ו "במוחין דקטנות", או שלא מצליחים, קשה וכו... גם שם צריך לנצח ולהתגבר על היצר שמונע מאיתנו להודות לה' יתברך, שהרי גם ברגעים האלו ה' מחיה אותנו ומקיים אותנו, וזה בוודאי גם לטובתנו, וזו עבודת ה' שלנו באותו הזמן.

קיניין תורה - "אוהב את הבריות", אושר ואהבת האנושות.
אם אנחנו אוהבים את ה' באמת, אנחנו אוהבים את כולם, כי כולם בניו.
אהבת הזולת מתחילה בבית, התהליך מתחיל מאהבת הורים, אחים, בן/בת זוג ואז לילדים, והמטרה לאהוב את האחרים באותה מידה שבה הורה אוהב את ילדו.
"ואהבת לרעך כמוך" - התורה אומרת שבשביל לאהוב את הזולת, עליך ללמוד לאהוב את עצמך - להעריך את מתנות האל שמצויות בך.
ככל שיש יותר אהבה בחיינו, כל תגדל השמחה וההצלחה.

 


היום 31 יום לעומר - תפארת שבהוד
מעבודת היום - כשאדם מכיר תודה לחברו ומודה לו, צריך להקפיד שידבר דברי אמת, שלא ירבה בשבחו, כי כך יבוא לידי חנופה, ויגיע לשקר.ולא ימעיט בשבחו שכך הוא מזלזל בו. וכך בעצם משלים את התודה (ששורשה בהוד)על ידי האמת (ששורשה בתפארת).
כשאדם מכיר תודה לחברו ומודה לו, צריך להקפיד שידבר דברי אמת, שלא ירבה בשבחו, כי כך יבוא לידי חנופה, ויגיע לשקר. ולא ימעיט בשבחו שכך הוא מזלזל בו. וכך בעצם משלים את התודה (ששורשה בהוד)על ידי האמת (ששורשה בתפארת).

קיניין תורה - "אוהב את המקום", החיפוש אחר ההנאה העילאית
כל אחד מאיתנו חווה רגעי התפעמות אל מול נשגבות החיים, אך ההנאה הכי עילאית היא לאהוב את ה'. יכולות להיות לנו כל הנאות החיים, אבל זה אף פעם לא יספיק לנו. בסופו של דבר אף אחד אינו מרוצה, אלא אם הוא מצליח לצאת מעצמיותו ברת החלוף, ולהתקשר למימד הנשגב והאינסופי.
ככל שההנאה גדולה יותר, התשלום גבוה יותר. על מנת לזכות בהנאה הגדולה ביותר, נצטרך 'לשלם' את הסכום הגבוה ביותר - הכרת הטוב!.
פיתוח אהבה לה' משמעותה, הערכה אמיתית של מתנות החיים הנפלאות שנתן לנו ה' יתברך.

 

 

 

 


היום 31 יום לעומר - תפארת שבהוד


היום 30 יום לעומר - גבורה שבהוד
מעבודת היום - כאשר אדם מודה לה', יעשה זאת בגבורה, כלומר, יתגבר על יצרו שמונע ממנו לעשות כן, ויודה לה' בהתעוררות ובזריזות. וכך משלים את מידת ההוד (ההודאה) על ידי מידת הגבורה (ההתגברות על היצר והזריזות).
כדי שההודיה שלנו לקב"ה תהיה שלמה, צריך להתגבר ולשמור על פינו ולשוננו, כלומר להיזהר מלומר דברים לא טובים או מבישים. כתוב בזוהר הקדוש שכאשר מזכיר אדם מילה רעה, ואח"כ מזכיר מילה קדושה, הוא גורם בזה להחליש את כח הקדושה.

קיניין תורה - "אהוב", הפוך את כולם לאוהביך.
הצורך האנושי להיות אהוב על ידי אחרים, הוא צורך טבעי ועמוק. הדרך היעילה ביותר לגרום לאחרים לאהוב אותי - היא לאהוב אותם.
"כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כ"ז, י"ט).
הדרך היעילה ביותר להפוך לאהוב, היא להעניק לאחרים. כשאתה נותן (בלי לבקש תמורה), אתה אוהב, ומקבל בחזרה אהבה. הנתינה בונה את האהבה.

 


 היום 29 יום לעומר - חסד שבהוד
מעבודת היום - "להקדים תרופה למכה". אם חסר משהו, משהו לא הולך, נמצאים בצרה לא עלינו וכו... להודות לה' על הישועה של החסרון עוד לפני שהגיעה, ובכך זוכים לטוב וחסד בזכות ההודאה והבטחון שה' יתברך ישלים את החסרון. על דרך שאמר דוד המלך "מהולל אקרא ד' ומן אויבי אושע...(תהילים י"ח ד') דוד היה בטוח בחסדי ה' יתברך, שה' לא יעזבנו ויושיע אותו מכל צרותיו, שלא המתין להודות לה' כשתגיע הישועה, אלא מייד התחיל להודות כאילו כבר יצא מן הצרה, וע"י זה צמחה הישועה. וכך משלים את ההוד - ההודאה לה' יתברך, בהכרת מידת חסדו.

דוד המלך אומר בתהילים: "מהולל אקרא ה' ומן אויבי אושע וגו..." בגלל שהיה כל כך בטוח בחסדי ה', שלא יעזוב אותו בצרתו, ויושיע אותו, שלא המתין להודות לה' אחרי הישועה, אלא מייד כשנקלע לצרה התחיל להודות לה', כאילו כבר נושע - ובזכות ההודאה הזו באמת ה' הושיע אותו.
אז במידה זו נודה לה' על מה שעדיין לא היטיב לנו, ועל מה שאנחנו צריכים בו ישועה, ובזכות הבטחון בה' וההדיה על הישועה, נכיר במידת החסד של ה' וניוושע בע"ה.

קיניין תורה - "אינו מחזיק טובה לעצמו", גאוה
הגאוה מונעת צמיחה רוחנית, והגעה אל החכמה. על מנת להינצל מהגאוה, צריך להבחין בין יהירות להכרת הטוב.
יחד עם ההישגים מגיעה תחושה נעימה, אך צריך לראות ממה היא נובעת?:
יהירות= אני עשיתי את זה, אני טוב מאחרים.
הכרת הטוב= תודה לה' שנתן לי את המתנה הזאת ועשה שאצליח.
"אינו מחזיק טובה לעצמו" - להכיר, שה' הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל.
היהירות תופסת אותנו בדרך כלל בתחום הכישורים הטבעיים שלנו. כל דבר שיש בנו הוא מתנה מאת ה', כשנחנו בגאווה אנחנו לא מוכנים להכיר בזה, אנחנו מעדיפים לחשוב שזה בזכות מעלותינו האישיות.

 

 
היום - 28 יום לעומר - מלכות שבנצח
מעבודת היום - אם רואה חבר שאינו בשמחה, כלומר החבר קרוב להיות מנוצח על ידי יצרו, ינסה לשמח אותו בכל יכולתו, עד שעצבותו תעלם, וכך ינצח החבר את יצרו - ונמצא משיג ומשלים את מידת הנצח (הנצחון) על ידי מדת מלכות (השמחה).

כדי שנזכה לנצח את היצר הרע בתמידות, עלינו להרבות בתפילה לפני ה' יתברך, שיזכה אותנו לסייעתא דשמיא להינצל מהיצר הרע. ותקנו לנו חז"ל לומר בברכות השחר "ואל ישלוט בנו יצר הרע" "שתצילני היום ובכל יום מיצר הרע". וכך משלימים את מידת הנצח - שבה הנצחון והנצחיות ע"י מידת המלכות, שבה התפילה והסייעתא דשמייא.

קיניין תורה - "העושה סייג לדבריו", בניית גדרות
הגדר שומרת על מרחק בטוח מסכנה.
אם יש "בור" בחיינו, כדאי לבנות סביבו גדר בטחון, על מנת שלא נכשל וניפול.
משמעות המילה סייג היא גדר, אם יש לנו בור בחיינו, עלינו למצוא שיטה, שתסייע לנו להימנע מלמעוד לתוך הטעיות.
כאשר אנו בונים מראש גדר אובייקטיבית, המגדירה בדיוק מהו התחום של המותר והאסור - אז ברגע של פיתוי, יהיה השער לרציונליזציה סגור. או שמותר לעשות משהו, או שאסור. אין מקום לוויכוח או לרעיונות סובייקטיבים, על מנת ליפות את מעשינו.
הגדר נחוצה במיוחד, באיזורים בהם היצר הרע, תאווה, עלולות לערער את האוביקטיביות שלנו.

 


היום 27 יום לעומר - יסוד שבנצח
קיום הכל תלוי בחיזוק היסודות, ומידת היסוד נקראת כל, שכל המידות בה נכללים, והיא מחזיקה ומחזקת אותן. וכדי שהנצחון שלנו על היצר שלנו יהיה שריר וקיים לנצח, צריך להרבות בנצחונות שקשורים למידת היסוד - כמו: שבת, תפילין וברית שנקראו אות, ויסודות הדת ועוד...

קיניין תורה - "באושר", השמח בחלקו
ישנם אנשים שיש להם הכל ובכל זאת הם אומללים. ישנם אנשים שאין להם כמעט כלום, ובכל זאת הם מרגישים עשירים. אושר הוא עיניין של תפישה. צריך ללמוד כיצד לפתח כלים כדי להגיע אל האושר.
ברגע שנגיע לשליטה באומנות ההבחנה, ההערכה וההנאה המודעת על כל מה שיש לנו, אז נגיע לשמחה האמיתית נמתמדת.
האושר אינו מיקרי, אסור לחכות שהוא יגיע מאיליו, בואו ניצור אותו.

 

 

היום 26 יום לעומר - הוד שבנצח
כשאנחנו מצליחים וזוכים ב"ה לנצח את יצרנו, ומקיימים ושומרים את רצון ה', מייד נודה לה' יתברך, וכתוב בתפילה "ברוך אלהינ"ו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים, ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו". וכך משלימים את הנצחון על יצרנו על ידי הודאה לה' יתברך.

קיניין תורה - "המכיר את מקומו", דע היכן אתה עומד
לכל אדם תפקיד אישי וייחודי בעולם. גלה מי אתה, מה תפקידך ומה מקומך במחזה האדיר של הייקום.
אנחנו צריכים ללמוד להעריך באופן ריאלי את כוחותינו וחולשותינו.
כשנלמד להעריך את מקומנו, נוכל לדעת אם אנחנו מתאימים לפעולה מסויימת ברגע נתון, ואם אכן אנו מתאימים, לא נעצור בגלל דעות קדומות, אלא נפעל. וחשוב לדעת, אם איני מתאים, לפנות למי שמתאים את הדרך.


היום 25 יום לעומר - נצח שבנצח
אם נתבונן בעיקרי האמונה, נגלה שיש בהן לתת לנו עצות איך לנצח את ייצרנו, וכך בעצם משלימים את מידת הנצח שבה הנצחון, ע"י מידת הנצח עצמה שבה העצות והאמונה.

קיניין תורה - "בקבלת הייסורים", כאבי צמיחה
הכאב הוא חלק בלתי נפרד ממציאות חיינו, בואו לא נברח ממנו. המפתח להצלחה טמון ביכולת שלנו לקבל את הכאב ולצמוח מתוכו.
הכאב הוא המחיר אותו אנו משלמים עבור ההנאה. כל הנאות החיים דורשות מאמץ רב על מנת שניתן יהיה להגשימן.
לעיתים קרובות הפחד מן הכאב, גרוע הרבה יותר מן הכאב עצמו.
הפחד הגדול ביותר שחשוב ביותר להתגבר עליו, הוא הפחד מההתמודדות עם המציאות. אנשים רבים מעדיפים "לישון" את חייהם בדמיונות ובאשליות, העיקר לא להתעורר אל תוך המציאות.


היום 24 יום לעומר - תפארת שבנצח
בכדי לנצח (ממידת הנצח) את היצר שלנו, צריך לנהוג בדרך המלך שהיא דרך הממוצע: הרמב"ם כתב שבכל המידות ילך האדם בדרך המיצוע, אלא שאם נטה לאחת משתי הקצוות, אז מן ההכרח לו להטות עצמו לקצה גבול השני, וכך ירגיל את עצמו לאט לאט לעמוד על דרך המיצוע, ואמרו חז"ל איזה דרך ישרה, שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם - ופרשו שזוהי דרך המיצוע - וזה מה שמראה לנו מידת התפארת שבנצח.

קיניין תורה - "באמונת חכמים", בעקבות החכמה
החכמה מניעה את גלגלי העולם קדימה. אם רוצים באמת לרכוש חכמה, צריך לצאת ולחפש אחריה באופן מעשי. יותר חכמה משמעותה יותר חיים, יותר משמעות ויותר הנאה.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם".
צריך לקחת את החכמה ברצינות אבל גם לבדוק בזהירות כל חכמה מה טיבה.
כשפוגשים אדם כדאי לשאול את עצמנו, איזה דבר שעשוי להיות משמעותי עבורי, האדם הזה יודע?

 


היום 23 יום לעומר - גבורה שבנצח
ושוב נתבונן במעשי ה' שפועל גבורותבעולם בכלל ואיתנו בפרט, ונראה שהכוונה בפעולה בגבורות היא בכדי שנגיע לאמונה בה' - שהיא חלק ממידת הנצח. לדוגמא: שה' קרע לאבותינו את הים, ועשה גבורה גדולה במצרים, ובזכות זה ישראל האמינו בה', כמו שכתוב "ויראישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, וייראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו.

קיניין תורה - "בלב טוב", הרצון האמיתי של האדם
הקושי לבחור בטוב ולעשותו, נובע משני כוחות מנוגדים, בכל אחד טמונים שני לבבות: האחד, אוהב לעשות דברים טובים ונכונים, השני מעדיף לנהוג לפי הנוחיות שלו.
בכדי לבחור בטוב אנחנו צריכים לפתח מודעות למאבק המתמיד הזה.
המאבק הפנימי הזה הוא ביטוי של המאבק בין הגוף והנשמה.
אם לא נשתדל להבחין בין ה'רצון' ל'חשק', נפסיד הזדמנויות חשובות להגשמה עצמית ולמילוי השאיפות האמיתיות שלנו.

 

היום 22 יום לעומר - חסד שבנצח
כשאנו מתבוננים במעשי החסד והאהבה שה' יתברך עושה בעולמו ואיתנו בפרט, אנו יכולים לראות שהם נעשו כדי לסייע לנו לנצח את ייצרנו הרע. אמרו חז"ל: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", כדי שבכחם יינצחו ליצרם. וכשאנו רואים שהחסד של ה' איתנו לעזור לנו, יש לנו את האפשרות לנצח את היצר.

קיניין תורה - "ארך אפיים" השליטה בכעס
ארך אפיים היא הדרך לחיים בריאים יותר תוך שליטה בכעס.
בשעת כעס האדם עיוור שאינו מודע לתוצאות מעשיו "כעסתי, לא ראיתי בעיניים"
הצעד הראשון לשליטה בכעס הוא ההבנה כמה הכעס הוא הרסני.
כל כעס הוא נעיצת מסמר בליבו של הזולת, ובהרבה מקרים, החור הזה ישאר לעד.
שמחה היא אחד מהכלים הנהדרים ביותר להפחתת תסכול וכעס. כשאנחנו עצובים יש לנו פחות סבלנות וסבלנות, לכל דבר ולכל אחד.


היום 21 יום לעומר - מלכות שבתפארת
במידת התפארת כלולים שלמות המידות והאחמים, ובמידת המלכות יש את התפילה והסייעתא דשמיא. לכן צריך להרבות בתפילות לה' יתברך, שנזכה לסייעתא דשמייא בכל מעשנו, בכל המעשים היומיומיים, במעשי החסד, במעשים שהם מצד הגבורה (כגון שימת גבולות...) ובמיוחד להתפלל על מעשינו שבמידת הרחמים.

קיניין תורה - "במיעוט צחוק", צחוק הוא עסק רציני.
צחוק פורץ כאשר דבר לא צפוי מופיע.
צחוק הוא חלק בלתי נפרד מבריאותנו הרגשית, הוא משחרר מתחים ועוזר להרפיה, אתה מחייך, אתה צוחק, ואתה מסוגל להשתמש באנרגיה חיובית זו לשינוי ולצמיחה.
חוש ההומור הוא אחד מסימני הבגרות, כי הוא משקף הבנה של הפרופורציות בחיים, מה באמת חשובה.
כדאי להשתמש בצחוק באופן מודע על מנת לפרוק מתח בחיינו ובחייהם של אחרים.
צחוק יכול להיות גם כלי נשק הרסני, לכן צריך לכוון אותו תמיד למטרה הנכונה.
הצחוק מספק לנו הזדמנות, להתעלות מעל למגבלה החומרית, שמונעת מאיתנו להבחין בה' בבהירות רבה יותר. אפילו כשהדברים נראים רע, הכל פועל ומתגלגל לטובתנו - כי מאחורי הקלעים, מסובב את הכל אל רחום וחנון אבא שלנו - שמנתב את הכל למעננו ולטובתינו.

 

היום 20 יום לעומר - יסוד שבתפארת
האילן והביניין יעמדו על מקומם בפאר ובשלמות לפי ערך היסודות שלהם, והמצע עליו הם נמצאים. ביסוד שבתפארת אנו מתבוננים ביסודות שלנו לצורך השלמות והתפארת. שנבחן את עצמנו, על אלו יסודות אנו עומדים, ונחזק אותם.

קיניין תורה - "במיעוט שיחה", אמנות השיחה.
כולנו עסוקים היום, יותר מאי פעם, קריירה, סידורים, נסיעות ועוד... הזמן לשיחה הולך ומתמעט. האם יש מי שמקשיב?
הדיבור הוא הכח המייחד את האדם משאר הברייות.
התקשורת היא אומנות שכדאי ללמוד ולתרגל היטיב.
חבר טוב הוא מאזין טוב. אל תתערב באמצע דברי השני, אל תנחש מה הוא הולך להגיד ותקפוץ עם דעתך האישית,התגובות שלנו יכולות לגרום להתגוננות, לכעס או לעצירה. צא מעצמך ותן לשני את מלוא תשומת הלב, פשוט תקשיב.

 

היום 19 יום לעומר - הוד שבתפארת
אם נתבונן על תפארת הבריאה של ה' יתברך, על שלמות הקיום שלנו, מייד נרצה להודות לה'. ובהודיה זו יש גם הודאה שאנו מבינים שזה לא בזכות עצמנו, כי ה' יתברך הוא לבדו נותן לנו כח לעשות חיל. וזה בעצם להשלים את מידת התפארת, שבה השלמות והפאר, על ידי מידת ההוד, ההודיה וההודאה.

קיניין תורה - "במיעוט שינה", קום ותתחיל לחיות.
חבל על הזמן, אנחנו לא יכולים להמשיך ולבזבז את החיים שלנו, מעכשיו אנחנו מתחילים לממש את עצמנו.
השמירה על הערנות דורשת מאבק מתמיד. יש לנו הארות, אנו מגיעים למסקנות ולהחלטות. אך האם נצליח לשמור על ההתלהבות יותר מרגע אחד?
צריך לעורר את המטרה בחיינו - ואז מה אנחנו מתכוונים לעשות עם החיים, ואיך.
תמיד אפשר להשתנות, תמיד אפשר למצוא את האמת - להתעורר, ולהתחיל לחיות על פיה.
אל תפספס את הזדמנויות החיים בשינה מיותרת.

 


היום 18 יום לעומר - נצח שבתפארת
קיניין תורה - "במיעוט תענוג", השימוש בהנאות הגוף
העולם הגשמי נוצר להנאתנו - ההנאה הגשמית היא חלק בסיסי מהנאת החיים שלנו - אך עלינו ללמוד לשלוט בה ולנווט אותה כך שתועיל לנו ולא תזיק.
דרכה של היהדות ביא דרך האמצע - ה' ברא את העולם לטובתנו, החיים אמורים להיות נעימים ומרתקים.


 היום 17 יום לעומר - תפארת שבתפארת
התפארת היא חסד ודין ביחד. התפארת היא גם כשמגלה האדם שמה שהוא חושב שזה דין זה בעצם חסד מה' יתברך. אם נתבונן נגלה בעצם שבכל מעשיו של ה' ובריאתו החסד והדין כלולים יחדיו, ומייצרים את השלמות.
ומתוך הפאר הזה של השלמות, נבוא לפאר את ה' יתברך.

קיניין תורה - "במיעוט דרך ארץ", כח הרגש
הרגש הוא כח מאד עוצמתי בחיינו - הוא יכול להיות מאד מסוכן ולכן אנחנו חייבים לשלוט בו.
המושג דרך ארץ בהקשר שאנו מדברים עליו - דחפים רגשיים. הדרך לשלוט על הרגשות היא, להשליט את המח על הלב.
הרגש בחיי הנישואין - ע"פ הזוהר הקדוש חיי הנישואין מהווים השלמה אישית, באמצעות הנישואין שני אנשים שונים נקשרים זה לזה והופכים ליישות אחת. הרגש בחיי הנישואין משמש כלי ליצירת אחדות.

היום 16 יום לעומר - גבורה שבתפארת
גם דרך מעשי הגבורה והפחד שה' יתברך עושה בעולם, אפשר להגיע לפאר את ה'. כמו קריעת ים סוף, שה' הציל אותנו וטיבע את המיצרים, ומייד פירסמו ישראל את תפארת ה' כשאמרו "שירת הים".
ובפרט אפשר להתבונן במה שאמרו חז"ל "עד היכן תכלית היסורין - הושיט ידו לכיס ליטול שלוש ועלה בידו רק שתים" והבעל שם טוב הקדוש אומר שמי שמסתכל ומחפש את השגחת ה', שרואה שברחמי ה' הוא שולח לו יסורים כדי לעוררו, ומכוון שהיסורים הללו יהיו לו לכפרת עוונות, שדי לו בעצם ביסורים קטנים ולא צריך לעוררו בגדולים יותר, ואז בעצם הרחמים שהוא רואה הם התפארת בתוך הגבורה שהיא  היסורים.

קינין תורה - "במיעוט סחורה", הביזנס של החיים.
"אוהב כסף, לא ישבע כסף" - הכסף מסמל הנאה, הוא הפתיון שמבטיח כאילו הכל. ואנחנו צריכים להיות מודעים לרדיפת הממון שלנו ולשאוף לשלוט בזה.
הכסף מוחשי יותר מן החכמה
קיניין זה אומר, ניקח את אותה מוטיבציה שמניעה אותנו להשיג כסף, ונשליך אותה על צידם הערכי של החיים.
לכל עסק יש "בקרת יעילות" - כדאי לבדוק את עצמנו האם אנו פועלים בעיעילות בחיי היומיום.
לכל עסק יש "תכנון אסטרטגי" - כדי שנוכל לחיות חיים טובים ומוצלחים, צריך לתכנן טוב. אם אנחנו לא יודעים מה מטרתנו, לעולם לא נגיע איליה.

היום 15 יום לעומר - חסד שבתפארת
אם נתבונן בכל מעשה החסד והאהבה שה' יתברך עושה בעולם בכלל, ואיתנו בפרט, במיוחד בכל החסדים שה' עושה איתנו על גופנו - נרצה לפאר את ה' - כמו בברכת אשר יצר, שבה אנחנו מפארים את ה' על רוב חסדיו. וכך בעצם משיגים את מידת התפארת ע"י התבוננות בחסד ה'.

קיניין תורה - "במשנה", תורת חיים העוברת בע"פ.
המשנה היא תורת החיים כפי שנמסרה לנו בע"פ.
על מנת לרכוש ולהפנים כל דבר חכמה, צריך לחזור ולשנן אותו שוב ושוב.
התורה שבע"פ מסבירה איך לבצע את ההנחיות הכתובות בתורה שבכתב.
אם אנחנו מגיעים למסקנה חשובה בעבודת ה', כדאי לשנן אותה, ולשלב אותה בחיים.


היום 14 יום לעומר - מלכות שבגבורה
כדי להתגבר על היצר הרע שלנו, אנחנו צריכים להרבות בתפילה לה' יתברך שיעזור לנו להתגבר על יצרנו, כי הרי כתוב "אלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו". וההתגברות היא מידת הגבורה, והתפילה היא חלק ממידת הגבורה

קיניין תורה - "במקרא", הוראות כתובות לחיים.
התורה שבכתב היא הוראות לחיים, והדרך להבינם היא ע"י התורה שבעל פה.
ה' ברא את העולם להנאתנו, כל דסר שייצר בעולם מעיד על אהבתו וטוב ליבו של ה' יתברך.
התורה היא תורת חיים - כל מילה, כל פסוק, מכילים מסר כיצד להגביר ולמצות את ההנאה בחיים. חשוב להבין את המסרים שכתובים בתורה, מהם לומדים איך ה' רוצה שנתנהג בעולומו ע"מ למצות את הטוב. אם נתבונן במסר העמוק, בחכמה הפנימית, נזכה בהנאה רוחנית של ממש.
ואיך אמר רבי עקיבא: " יהודי בלי תורה הוא כמו דג בלי מים."

 


היום 13 יום לעומר - יסוד שבגבורה
במידת הגבורה אנחנו מנסים להשיג את היראה. באמצעות מידת היסוד אנו יכולים להשיג את היראה ע"י פעולת התגברות בעיניני תאוות העולם בכלל, ובפרט במה שקשור בשמירת הברית.וכתוב בספרי המוסר שכל מניעת תאווה שאדם מתגבר ונמנע, נחשבת לו כאילו עשה תענית.

קיניין תורה - "ביישוב הדעת", שב על זה!
בכל רגע אנחנו צריכים להחליט החלטות ולהמשיך לצעוד קדימה מבלי להיעצר. כל החלטה, אם היא חיובית, תוביל אותנו צעד קדימה, ואם הפוך מזה, היא עלולה להפיל אותנו לתהום.
יישוב הדעת  - משמעותו הערכה שקולה לכל עובדה, מידע או חוויה שאנו פוגשים בחיים.
כאשר נקלעים למבוי סתום, צריך לעצור ולנתח את המצב. עדיף להתמודד עם הבעיה ולא לחפש את הפתרון המהיר והקל.
כדאי לחשוב לשם מה אנחנו חיים, אחרת אפשר לחיות את החיים בצורה שיטחית ולא ממוצה.

 


היום 12 יום לעומר - הוד שבגבורה
כשאנחנו מצליחים להתגבר על יצר רע, על תאווה, ולהשיג ע"י זה את קיום מצוות הבורא, ניתן מייד תודה והודיה לה' , כי הרי כתוב "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו" - נודה לה' על שעזר לנו להתגבר על יצרנו.

קיניין תורה - "בפלפול תלמידים", סוד ההוראה
כדי לממש את החכמה בחיים, כדאי ללמד אותה. אם אני לא מסוגל להעביר רעיון בצורה ברורה - כנראה שאני לא מבין אותו בעצמי.
כל עוד אנחנו לא משתפים אחרים במחשבות  - הן לא יותר מאשר רעיון ערטילאי.
לכל אחד מאיתנו יש כח להשפיע בצורה חיובית, בעזרת הידע והכלים שיש לו.


היום 11 יום לעומר - נצח שבגבורה
גם הפרנסה היא חלק ממידת הגבורה, כשאנו רוצים לזכות בפרנסה ברווח, כדאי להתמיד ולשנן את יסודות האמונה. אמונה זה סדר זרעים, וביארו חז"ל שכדי שאדם יזרע את התבואה שיש לו, הוא חייב להאמין שזה יצמח, ורק אז הוא זוכה לקצור. והאמונה היא חלק ממידת הנצח.

קיניין תורה - "בדקדוק חברים", ערוך בירור בעזרת חבר
ישנה חשיבות רבה לישיבה בצוותא, לחשדיבה משותפת. אל תצא מתוך הנחה שנק' המבט שלך מדוייקת, פתח את עצמך לרעיונותיהם של אחרים.
גם חבר צריך לבחור בזהרות, צריך להשקיע כשמחפשים חבר, כי חבר הוא "עסק" לכל החיים.
חבר מלשון חיבור, משמעות המושג חברות הוא נאמנות.


היום 10 ימים לעומר - תפארת שבגבורה
הגבורה היא בעצם יראת ה', ואיך יכול האדם להשיג את יראת ה' באמצעות התפארת?
אפשר להתבונן במעשיו המופלאים של ה' יתברך, בעולם בכלל ובעצמנו בפרט, ואיך שמהם מתגלה תפארתו, ומזה נבוא ליראה. ואפשר להתבונן בחיבור שברא ה' בן זכר לנקבה, שיסודותיהם מנוגדים וה' משלים בינהם ועושה מהם אב ואם והם יכולים להוליד בנים.

קיניין תורה - "בשימוש חכמים", חיפוש מורה דרך לחיים.
בשימוש חכמים משמעותו :
א. ללמוד מהחכמים.
ב. לעזור להם.
כדי להצליח בחיים צריך לחפש את החכמה, ללמוד אותה. אפשר להסתובב בקרבתם של החכמים ולהתבונן בהם כיצד הם מיישמים את החכמה בחייהם האישיים.

 

היום 9 ימים לעומר - גבורה שבגבורה
כשאדם מתבונן על הפחדים שיש לו, יראה שבעיקר פחדיו הם מבני אדם, שהם בעצם בריותיו של ה'. וצריך להבין שהפחד הזה השורש שלו הוא ממעל, כלומר, ה' עשה את הפחד הזה על מנת שנרא את ה', ולכן הוא מזמן לאדם את הפחד, כדי שדרך הפחד הזה האדם יתבונן בגדולת הבורא וכך יגיע ליראת ה' - שזו בעצם הגבורה, המושגת ע"י הפחדים שגם הם גבורה.

קינין תורה - "בטהרה", כח הריכוז.
משמעות המילה טהרה היא "ללא מרכיבים נוספים"
ידוע לכולם שהאדם מנצל אחוז זעיר בלבד מן הפוטנציאל השכלי שלו. אם נלמד להתרכז ולהתעלם מדברים המסיחים את הדעת, אין ספק שנוכל להצליח יותר.
בדיוק כמו שאדם זקוק למחשבה טהורה , הוא זקוק גם ללב טהור - "רגש אחד בכל פעם".רגשות שונים מגיעים לליבנו בזמנים לא מתאימים. אפשר להחליט איזה רגש יוביל אותי לפני שאני נכנס למצב כלשהו.

היום 8 ימים לעומר - חסד שבגבורה
החסד שבגבורה מראה לנו איך להתנהג במידת ההתגברות, כי גם לאחר שמתגברים על היצר הרע, ומשתדלים ללמוד ולקיים מצוות בכל הכח, עם כל זה צריך לגמול חסד עם נפשו. כן לתת מקום לנפש, לגשמיות, כדי שיהיה את הכח והיכולת להתגבר.

קיניין תורה - "בשמחה" - להיות בשמחה תמיד
כשאתה שמח אתה מרגיש נפלא - מתמלא באנרגיה והכל "קטן עליך".
כדי לממש את הפוטנציאל האישי שלך - צריך להיות בשמחה.
שמחה היא אושר פנימי עמוק שמגיע עם הגשמת הפוטנציאל שבך.
שמחה נובעת כתוצאה מהתגובה שלך לחיים, מההחלטה לנצל כל רגע לחויה של בניה והתקדמות.
"אחרי המעשים נמשדכים הלבבות" - כדאי לעשות פעולות שדורשות שמחה, כדי להפוך לשמח יותר.

 

 


היום 7 ימים לעומר - מלכות שבחסד
מעבודת היום - שבכל מעשה שאדם עושה, בכל מצוה ובכל חסד , לקבל על עצמו עול מלכות שמים. כלומר שיעשה חסד לא רק בגלל שהוא רחמן, אלא יעשה אותו כדי לעבוד את ה'- כלומר לקבל עליו עול מלכות שמיים.

קיניין תורה - "בענוה" - סוד הקסם האישי
ענוה = "לחיות בהכרה ששום דבר אינו חשוב, חוץ מעשיית הדבר הנכון."
העניו נאמן לאמת, ביטחונו העצמי ומעשיו אינם תלויים בדעתם או בתגובותיהם של אחרים.
ענווה היא חירות, כשאתה חי על פי האמת, אתה חופשי להביע את עצמך בדרך הישרה ביותר. ומכוון שאתה או את אדם מיוחד, יוכל הזוהר הפנימי לזרוח ולצאת החוצה. זהוא קסם אישי אמיתי!.

 

(מתוך הספר 48 דרכים לחוכמה, הרב נח וינברג זצ"ל)

 

 

 

 

ערוך ע"פ: שיחות הרב פינקוס

ספר וספרתם לכם

 


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
ראש חודש
ספירת העומר
צום עשרה בטבת
חודש אלול
בין המצרים ותשעה באב
שבועות
פורים
פסח
ט``ו בשבט
חנוכה
כיפור
סוכות
ראש השנה
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר