שנה טובה
חשיבה הכרתית  יעקב אנושי
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום רביעי ‏19 ‏ספטמבר ‏2018  י"א באלול, תשע"ח
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ חגים ומועדים \ ספירת העומר \ ימי ספירת העומר - ימים של שינוי
מאמרים דומים
ימי ספירת העומר - ימים של שינוי
בימים אלו של ספירת העומר, זמן שבו חורבן אדיר נפל על ראש כל בני ישראל עם מותם של 24 אלף התנאים, יש לנו הזדמנות פז לתקן את העבר בעזרת ההווה, להוסיף אור במקומות הכי חשוכים
ימי ספירת העומר - ימים של שינוי
17/04/13 שורשים

בס"ד

ימי ספירת העומר-ימים של שינוי

 

הסיבה למנהגי האבלות בימי הספירה

ממוצאי חג הפסח ועד לאחר ל"ג בעומר נוהגים כל בית ישראל מנהגי אבלות מסוימים. הסיבה לכך נעוצה בפטירתם של  24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא וזו משום שלא נהגו כבוד זה בזה. מספר לא נתפס 24 אלף תנאים...רק בכדי לסבר את האוזן, תנא הוא אדם בדרגה רוחנית כה גבוהה שהוא מסוגל להחיות מתים, הוא עבר תהליך זיכוך כל כך גדול עד שנתגלה לו סוד החיים... אבידה של כל כך הרבה אנשים בעלי תודעה גבוהה וזכה כל כך השפיעה באופן מידי על המציאות באותם ימים.

מעגלי השנה

 "חג" הוא מלשון "לחוג" מגלה לנו האריז"ל, בכל תקופה בשנה, אותו האור הרוחני שזרח בעבר זורח גם כעת. במקרה של חג אותה הארה רוחנית ושפע שהתגלה בזמן עבר הופך לזמין עבורנו כיום באותו זמן של החג. בדיוק בצורה הזאת, בימים אלו של ספירת העומר, זמן שבו חורבן אדיר נפל על ראש כל בני ישראל עם מותם של 24 אלף התנאים, יש לנו הזדמנות פז לתקן את העבר בעזרת ההווה, גם עבור תלמידיו של ר' עקיבא כביכול וגם עבורנו. דווקא בימים אלו כאשר "קטנות" מסוימת יורדת עלינו אנחנו נדרשים לגלות גדלות בנפש, לנסות ולהוסיף אור בכל מה שקשור לאהבת הזולת שלנו, לכבוד אליו ולקבלה שלו כפי שהוא. כשהגיעו בני ישראל אל הר סיני, רגע לפני קבלת התורה, כתוב שהם היו במצב של אחדות מושלמת ביניהם.

מהותה של ספירת העומר והקשר לשבועות

"… וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" (שמות יט,ב) אומר על כך רש"י – כאיש אחד בלב אחד, בני ישראל היו מאוחדים ביניהם ממש כישות אחת בלתי נפרדת ולכן נכתב "ויחן" בלשון יחיד ולא "ויחנו".

קבלת התורה התאפשרה רק בזכות העובדה שעם ישראל היו מאוחדים ביניהם ויצרו כלי מתאים לקבלת האור האדיר של התורה.

לשם אנחנו צועדים בימי ספירת העומר, אחרי אור החירות הגדול שירד עלינו בליל הסדר הסתלקה ההארה הזאת ואנחנו משיגים אותה לאט לאט, חתיכה אחר חתיכה בימי ספירת העומר, בכל יום עוד מידה שעלינו לתקן, עוד חתיכת פאזל שמצטרפת לתמונה אותה אנחנו אמורים להרכיב עד לחג השבועות - חג מתן תורה, החג בו אמור להיפתח עלינו שער החמישים של הקדושה ואותו אור שהתגלה לנו  בפסח כחסד גמור, ב"התעוררותא דלעילא" יתגלה שוב והפעם כתוצאה של העבודה המאומצת שעשינו בימי הספירה, ב"התעוררותא דלתתא". כדי להיות מסוגלים וראויים לכך אנחנו צריכים לבוא מוכנים. עכשיו רק נותר לשאול, איך עושים את זה?

דבקות

ידוע שמטרת הבריאה היא להגיע לדבקות בבורא יתברך. מכיוון שהמושג "דבקות" הוא ערטילאי מאוד לגבינו ונראה כרחוק מאיתנו ולא שייך ליומיום של האיש הפשוט, בא הרמ"ק (ר' משה קורדובירו) מי שהיה מגדולי המקובלים בצפת ומורו של האריז"ל וחידש לנו חידוש נפלא בספרו "תומר דבורה":

מכיוון שבאמת הקב"ה הוא ישות רוחנית לחלוטין שלא נראית לעינינו, איך נוכל להידבק במשהו שאין לנו השגה מהו? אלא הדרך היחידה להידבק בבורא היא להידבק במידותיו, בדרכים בהם הוא מנהיג את עולמו ופועל בתוכו. מה הוא רחום ופועל במידת הרחמים אף עליך, האדם, לסגל לך את מידת הרחמים, מה הוא חנון ונוטה לסלוח בקלות, כך אף על האדם לגלות סלחנות וחמלה כלפי מי שמולו.

כאשר יסגל לעצמו האדם את כל שלוש עשרה מידות הרחמים של הקב"ה הוא ידבק בו באופן מיידי מפני שהשווה את פנימיותו למידותיו של הקב"ה והוא בעצם "דבוק" בהם.

הקשר בין מתן תורה לדבקות

עכשיו כשעניין הדבקות קצת התבהר לנו נותר לנו להבין, איך כל זה מתקשר לחג השבועות ולמתן תורה?

"אמר ר' עקיבא: ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה"

במאמרו "מתן תורה" כותב בעל הסולם : "נמצא כשהוא אומר על המצוה של "ואהבת לרעך כמוך" שהוא כלל גדול בתורה, הנה עלינו להבין ששאר תרי"ב המצוות שבתורה עם כל המקראות שבתוכה אינן לא פחות ולא יותר מאשר סכום הפרטים המוכנסים ומותנים במצוה האחת הזאת של "ואהבת לרעך כמוך." 

הרב אשלג זצ"ל מחדש כאן אולי את אחד החידושים המהפכניים והחשובים ביותר, לא רק שבכדי לקבל את התורה צריך להגיע למצב של אחדות ואהבת הזולת אלא שזו בעצם כל מטרת התורה! חוט השני השוזר את כל המצוות כולן, הטעם החבוי בכל טעמי המצוות הוא להביא את האיש היהודי למצב שהוא יוכל לקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך בצורה אמיתי ושלימה, רק כך יוכל להגיע למצב של דבקות בבורא שזו היא מטרת הבריאה כולה.

כשם שמי שלא מכבד את הוריו לא יוכל לדעת מה זה לכבד את בוראו, ומי שלא מתבטל אל רבו לא יוכל לדעת מהי התבטלות אל הבורא, כך מי שלא אוהב את זולתו ממש כמו את עצמו לא יוכל לאהוב ולהידבק בבוראו.

כל תרי"ב המצוות שניתנו לנו מטרתם להכשיר את האדם לאהוב, לקחת את טבעו האגואיסטי ולאט לאט, בעדינות לשנות ולהתמיר אותו לרצון להשפיע טוב לזולתו, ממש כמו הבורא בעצמו. רק כך, במצב שהאדם ידמה לבוראו הוא יוכל להידבק בו בשלמות נפלאה. ע"י השינוי שיתחולל בו כתוצאה מעשיית המצוות יוכל האדם להגיע למצב של אהבת זולתו באמת ואח"כ לאהוב ולהידבק בבוראו.

אהבת ה' לכל יהודי ויהודי

ימי ספירת העומר הם ימים קדושים המסוגלים לכל יהודי ובת ישראל להתקרב לבורא עולם ותורתו, 'לתקן עולם במלכות ש-די'. ופירשו צדיקים שפירוש השם "ש-די", הוא "שאמר לעולמו די", כלומר שהבורא מסתפק, כביכול, גם ב"עבודה" המועטה שעובדים אותו, מרוב אהבתו לעמו.

מסופר שפעם אחת פנה הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל אל מורו ורבו הגאון מווילנא, ושאלה קשה בפיו. מובא בחז"ל שאחת ממידותיו של הקדוש ברוך הוא שהוא שמח בחלקו. ולכאורה יש לתמוה, מילא אדם שיש לו מעט, הרי זה שבח לו אם מסתפק באותו מועט. אולם בורא עולם שברא הכל במאמרו, על איזה "חלק" מועט הוא שמח?. והשיב לו הגאון מווילנא, כי הכוונה לעם ישראל, שהם מעטי מעט בין העמים ועליהם כתוב "כי חלק ה' עמו", וא"כ "חלקו" של הקב"ה הוא עם ישראל, ושמח בחלקו - כלומר שהוא שמח בכל יהודי בכל מצב שהוא!

ומכיוון שיסוד הימים הללו הוא תיקון המידות, והדרך היחידה להגיע לאהבת הבורא היא ע"י אהבת הזולת, יכולה להיות נטייה לאדם "ליפול" ליותר מידי מחשבות, מה הוא שווה ביחס לאנשים אחרים, ואיך הוא נראה בעיני האחרים, אבל אסור לשכוח כי רק בורא עולם 'מוסמך' למדוד מי יותר ומי פחות, וכל אחד יודע שאבא תמיד אוהב את ילדיו יהיו מה שיהיו...  

 

לסיכום

בימים אלו של ספירת העומר, ימים שבהם בגלל חוסר באהבה לזולת איבדנו ציבור עצום של גדולי עולם, יש לנו את האפשרות לתקן. לנסות ולצאת מהחשיבה השבלונית הרגילה שלנו ולהתמקד בטוב, בטוב שישנו בכל אחד ואחת מישראל, לנסות ולהשתדל לוותר קצת על השפיטה והביקורת ולנסות ולהכניס למערכת קצת יותר חמלה ואהבה. שנאהב אחד את השני לא פחות ממה שה' אוהב אותנו. וכדאי שנפנים את המסר שהעבירו לנו חכמי ישראל שרק בדרך הזו נוכל להתפתח רוחנית בצורה אמיתית, כי קבלת התורה יכולה להתרחש רק כשכולנו ביחד,"כאיש אחד בלב אחד".

 

יהי רצון שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, שנזכה לדון כל אדם וגם את עצמנו לכף זכות ושעי"ז נזכה לביאת משיח צדקנו ולדבקות נפלאה, אמן.

  

 

 

 


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
ראש חודש
ספירת העומר
צום עשרה בטבת
חודש אלול
בין המצרים ותשעה באב
שבועות
פורים
פסח
ט``ו בשבט
חנוכה
כיפור
סוכות
ראש השנה
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר