מסופר במגילת אסתר שהמן הרשע חשב לתלות את מרדכי היהודי על עץ גבוה חמישים אמה, אבל עצת ה' קמה שלבסוף נתלה המן ע"ג העץ שהכין בעצמו. ולמה רצה המן לתלות את מרדכי על עץ גבוה כ"כ?, כדי שכולם יראו את מרדכי בשפלותו עד למרחוק ממש. רק שהמן לא מצא עץ גבוה כל כך - אז מה עשה?, אומר המדרש שהוא שבר וניפץ את ביתו ויצר עץ גבוה חמישים אמה. כזו היתה שנאתו למרדכי היהודי, עד כדי הריסת ביתו ומבצרו הפרטי.

אמנם באמת יש עומק בדבר, שהרי די גם בעץ גבוה עשר אמות כדי שכולם יראו, ואדרבה הרי למעלה מעשרים אמה העין לא שולטת כידוע.

אלא שיש סוד במספר חמישים, שנברא בעולם בצד הקדושה "חמישים שערי בינה", שכולם ניתנו למשה רבינו חוץ מאחד שלפני החמישים (בסוד הכתוב "ותחסרהו מעט מאלוקים"). וכנגד זה יש "חמישים שערי טומאה" שעם ישראל בתקופת שיעבוד מצרים שקע במ"ט שערי טומאה, אחד לפני החמישים. ואם היו עם ישראל מתעכבים עוד קצת במצרים הטמאה הם היו שוקעים בשער החמישים ואז לא היה להם עוד תקומה.

והנה המן הרשע הכריח את כל היהודים להשתחוות לו ובכך לכופף את שורש הקדושה לטומאה, וזה הרמז שרצה לתלות את המן על עץ גבוה "חמישים אמה" – שהמן קיטרג על עם ישראל שהם פגמו עד שער החמישים של הטומאה, שהשתתפו במשתה התאווה של המלך אחשוורוש, והם כרעו בפני המן הרשע.

אלא שעם ישראל בשורשו כולו קדוש, ורק שיעבוד העמים הוא שמשפיל אותם ממדרגתם, ולאחר שעם ישראל עשה תשובה מאהבה בימי הפורים והתענה ג' ימים רצופים, בכך הוא כופף את שורש הטומאה לקדושה – וזה נרמז בכך שהמן הרשע נתלה ע"ג עץ חמישים אמה שהכין בעצמו, להורות שעם ישראל שבו וחזרו למדרגת חמישים שערי בינה...