באנר חדש
לוגו עם כתובת
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום חמישי ‏22 ‏אוגוסט ‏2019  כ"ב באב, תשע"ט
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ פרשת שבוע \ הפוך‎
מאמרים דומים
צורה של אסטרטגיה
משהו אישי....בימים אלה אני מגבש אסטרטגיה בנושא המעסיק כל הורה – גבולות. כיצד מציבים בפני ילדינו גבולות באופן אפקטיבי ויעיל? ב'אפקטיבי ויעיל' כוונתי לתוצאות חיוביות שישתרשו במבנה נפשו של הילד. (פרשת שופטים)
2 טיפים להשגת מטרות בשיחה - פרשת ויגש
כולנו רוצים לדעת איך להצליח לנהל שיחה בצורה אפקטיבית, ומה פתאום אני כותב על זה? לא הפכתי למומחה באפקטיביות, פשוט אפשר ללמוד מפרשת השבוע, פרשת "ויגש" על נושא זה.
הפוך‎
17/01/13 יואל ברדוגו

בס"ד

 

מדוע אוכלים מצה בפסח? כי יצאנו ממצרים, נכון? לא נכון!

 

יצאנו ממצרים כדי לאכול מצה בפסח. נשמע הפוך....ננסה לבאר

 

בהוראתה לאכול מצה בפסח, מורה התורה ליהודי לספר לבנו:

 

"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות י"ג, ח')

 

על המילים 'בעבור זה' אומר רש"י: "בעבור שאקיים מצוותיו כגון פסח מצה ומרור הללו"

 

כלומר, המצה היא הסיבה ליציאת מצרים. כך מבטא זאת האבן עזרא: "...כי אין אנו אוכלים מצות בעבור זה (בעבור יציאת מצרים). רק פירשו 'בעבור זה' – בעבור זאת העבודה שהוא אכילת מצה...שהוא תחילת המצוות שציווה לנו ה' עשה לנו השם אותות עד שהוציאנו ממצרים".

 

ה'הפוך על הפוך' של מצוות חג הפסח – אשר הן המצוות הראשונות אשר נצטוו עליהן עם ישראל כעם – מהוות יסוד לדרך חייו של יהודי. במילים אחרות, אלו אינם רק מצוות ראשונות במספר אלא הן ראש לכל אורח חייו של יהודי. נסביר.

 

הזכרנו בעבר שהתורה קדמה לעולם. כך אומרים חז"ל (מסכת שבת פח:): "בשעה שעלה משה למרום (לקבל את התורה) אמרו למלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, מה לילוד אישה ביננו? אמר להן (הקב"ה): לקבל תורה בא. אמרו פניו (המלאכים לקב"ה): חמדה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם????"

 

ולא רק שהתורה קדמה לעולם מאות דורות אלא על ידיה נברא העולם (האמת היא שלפני בריאת העולם לא היה מושג של הזמן. אם כן מספר הדורות האדיר שנוקטים כאן אינו בא אלא להדגיש שהתורה לא רק קדמה לעולם בשנים אלא אף קדמה לו בחשיבות). כך אומר רבי עקיבא (מסכת אבות פרק ג' משנה י"ד(

 

"חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה (תורה). חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם..."

 

אם כך, המצה והמרור קדמו לבריאת העולם ובכלל זה קדמו ליציאת מצרים. אכן, מוסרים לנו חז"ל שהאבות קיימו את התורה ובכלל זה אכילת מצה בחמישה עשר בחודש ניסן (הוא יום פסח) למרות שהאבות היו קיימים לפני גלות מצרים ולפני יציאת מצרים.

 

על סמך חז"ל וגדולי הראשונים (רש"י, אבן עזרא לעיל, הרמב"ן) מסיק הרב יוסף דוב סולובייצ'יק (בעל פירוש 'בית הלוי' על התורה):

 

"ועל כרחך מצוות אלו לא נצמחו מגאולת מצרים רק הוא להיפוך – שמזכות מצוות פסח מצה ומרור שיש בלילה הזאת נצמחה גאולתן ממצרים בליל זו...". כלומר, כל סיפור יציאת מצריים הגיע לעולם כדי לספק לנו סיבה לאכילת מצה ומרור. אך האמת היא שמצה ומרור והחיוב לאוכלם היו קיימים עוד לפני כן.

 

ומשום שמצוות הפסח הן ראש לכל המצוות כולן נתחדש לנו כי "דלא (שלא) בשביל הטעם נעשה המצווה רק להיפוך – דבעבור (שבעבור) המצווה בא הטעם" ('בית הלוי', שם)

 

נמצא שברכת 'המוציא לחם מן הארץ' לפני האכילה, למשל, לא באה לעולם כי יש בעולם לחם אלא להיפוך. הלחם נברא כדי שיהודי יברך עליו. באופן דומה, האיסור ללבוש כלאיים (צמר ופשתן הארוגים יחדיו) אינו נולד לאחר שנבראו הצמר והפשתן. אלא הצמר והפשתן נבראו כדי שיהודי יטיל בהם את גדרי הכלאיים. זהו שאומרים חז"ל על הפסוק 'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ' שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם על פיה. דהיינו, כשם שאדם בונה בנין או מכשיר על פי תוכנית המשורטטת לפניו, כך הקב"ה ברא את העולם על פי התוכנית שהיא התורה.

 

כאן טמון שורש חיי היהודי הנלמד ממצוות הפסח.

 

לאחר האכילה, כאשר יהודי מברך את ברכת המזון, הוא אינו נותן 'גם' לקב"ה את חלקו ואומר לו תודה אלא להיפך. בברכת המזון מכיר היהודי שהיה יכול הקב"ה לברוא אותו ללא תלות באכילה (ובשינה וביציאה לצרכים). בחר הקב"ה לבוראו חסר כדי שיקיים את ברכת המזון הקיימת עוד לפניו (לפני היהודי) ויפנים את תלותו בהשגחתו של בורא עולם.

 

מהניסים הגלוים בפסח אנו למדים על ניסים הנסתרים הנמצאים סביבנו יום יום ושעה שעה. המצה והמרור המזכירים לנו את מכות דם, צפרדע, כינים וכו' בעצם מדריכים אותנו להסתכל על העולם במבט של השגחה מגבוה.

 

למשל, המים שהפכו לדם במצרים – הנס הגלוי – רק גילה שהמים ניתנים למרותו של הקב"ה. מכאן ראוי שנלמד שהמים כפי שהם היום גם הם בהשגחתו של הקב"ה. היותם של המים צלולים ונקיים הם השגחתו התמידית של בורא עולם בדיוק כמו שהמים שהפכו לדם הם בהשגחתו של הקב"ה. הנם הגלוי מלמד בעצם שאין 'טבעי' ו'מקרי'. כך אומר הרמב"ן (סוף פרשת 'בא'): "ומן הניסים הגדולים והמפורסמים אדם  מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים – אין בהם טבע ומנהגו של עולם".

 

ביהדות המילה 'אמונה' אין כוונתה לגבול ההשגה השכלית (היכן שאני לא מבין שם מתחילה האמונה). אלא אמונה ביהדות היא שם נרדף לידיעה. הרמב"ם פותח את ספרו 'משנה תורה' כך: "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון". ומתוך שמדובר כאן על ידיעה, מוטל על האדם להשקיע את חייו בהרחבת ידיעתו. מתוך קיום המצוות והתבוננות בעומקן, יכול אדם לראות ולהרגיש בחושיו את העובדה שהחיים מונהגים ע"י בורא חי וקיים ולא סתם כך מנהגו של עולם.

 

דוגמא להתבוננות כזו נקח מהחזון אי"ש (רבי אברהם ישעיהו קרליץ) בספר 'אמונה וביטחון'

 

"ולפנינו מחזה מזעזע כל לב חכם במבנה גו האדם לקבל המזון ולעכלו ולחלקו באופן כימי ליסודות נפרדים ולשלח כל יסוד למקומו הראוי, ואשר למדנו בכח החכמה אשר חונן בה האדם, משפט הכרס והקיבה, הכבד והמרה, הטחול והכליות, הדקין וכיס השתן, הלב והמוח ולכל אבר תפקידים מיוחדים וכולם עובדים שכם אחד בזריזות נפלאה עד שמבררים את הדם בירור אחר בירור ומעמידים אותו על אופנו בכמות האודם והלובן, הדרוש לקיום המכונה הנקראת אדם ומכוונים את רמת הסוכר בדיוק ועוד דברים מפולסים בפלס דק על דק נבדק והאדם טיפש ליבו ואינו יודע מרוב צבאו העומדים על משמרתו ועמלים בלי לאות ובלי הרף למען חייהו ולתת לו שארית בארץ החיים"

 


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר