שבת שורשים
לוגו עם כתובת
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום שלישי ‏18 ‏יוני ‏2019  ט"ז בסיון, תשע"ט
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ גדולי ישראל \ שמואל הנביא
שאלות קשורות
צניעות יתר

האין בצניעות מופגנת משום יוהרה? איך המסורת היהודית מתייחסת לזה אם בכלל? תודה

צום יום הכיפורים

היי, רציתי לשאול האם מי שחייב לאכול ביום כיפור צריך לעשות קידוש לפני האכילה, ובפרט השנה שחל בשבת? והאם יש להרגיל ילדים לאכול רק דברים בסיסיים כלחם עם ממרח וכיו"ב או אפילו מעדנים וממתקים?

מאמרים דומים
הבו לנו מלך ואם אפשר... מדינה. - הרהורים לפרשת שופטים
הקמת מדינת ישראל מהווה ציון דרך משמעותי ביותר בדברי ימי העם היהודי. למרות זאת לא כולם רקדו ברחובות כאשר הכריז דוד בן גוריון על הקמתה. מדוע? האם התנגדותם של גדולי ישראל מלמדת על אי הכרה בה? כבר היה לעולמים....
מי לימד אותך לנהוג - הרהורים לפרשת מטות
קשיים שונים צצים בדרכו של האדם עת יבקש להתקדם אל השלב הבא בעולמו הרוחני, אך הבולט שבהם הינו המחסור במידתיות. פרופורציות בלע"ז. אי המידתיות מלווה כמעט כל אדם בדרכו הרוחנית, גם את אלו שמאז ילדותם אמונים היו על דרך ה'. אלא שאם אלו לוקים בה מה יאמרו אלו שזה מקרוב נכנסו בשערי הקדושה?.
שמואל הנביא
03/04/11 פלוני

"ותידור נדר ותאמר ה' צב-אות אם ראה תראה בעני אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו" שמואל(א,א,יא) "והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה' כו'". חנה בקשה מהקב"ה בן בינוני, "זרע אנשים" דורשים חכמים(בכות לא:) זרע שמובלע בין אנשים, לא ארוך ולא גוץ [ולא קטן ולא אלם ולא צחור ולא גיחור] ולא חכם ולא טיפש. ועלי בישר לה "אלוקי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעימו"(א,יז) "ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מה' שאילתיו" (כ). וחנה עולה חזרה לשילה אחר שגמלה להיקו ומבשרת לעלי "אל הנער הזה התפללתי" (כז).

כן אשתי אמרה בעודה חובקת בנינו... "אל הנער הזה התפללתי"...

 

            הנה חנה מביאה בנה ומקדישה אותו לעבודת המשכן לעולמי עד כאשר נדרה "ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו"(יא). שמואל אינו אלא בן שנתיים, וכבר נקרא נער. מסביר המהרש"א שלא היה ילד אלא היה כנער [וכמ"ש במשה רבינו שהיה בתיבה "והנה הנער בוכה" שלא היה כילד].

 

            ושמואל רואה שמחפשים כהן שישחט הקרבן. וברוב ענותנותו שאל "למה אתם מחזרים אחר כהן האם כתוב בתורה ושחט הכהן. והקריבו הכהנים כתוב מקבלת הדם ואילך מצות כהונה, ומכאן לשחיטה שכשרה בזר." מיד הביאו את הנער לפני עלי אשר אמר לו "טוב אמרת, אלא דהנך מורה הלכה בפני רבך, וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה". מיד באה חנה וצוחה בדמעות שליש שאל יתן מות הנער. השיבה עלי אמיתנו ואתפלל שיהא לך בן גדול ממנו. ענתה חנה "אל הנער הזה התפללתי".

 

            שמואל הוא אשר חידש לנו את ההלכה ששחיטה כשרה בזר, ששחיטה אינה מכלל עבודות בית המקדש, אלא הוא הכשר למצות הולכת הדם וההקרבה. שמואל הוא אשר לימד אותנו ששחיטה הוא ניתוק של נפש וגוף, ומקדש הוא חיבור של נפש וגוף -ואינו ראוי למנתק שיהא עם המחבר.

 

            שמואל הנביא, הוא אשר דרש אל כל בית ישראל אחר שהארון נשבה והוחזר בידי הפלישתים: "אם בכל לבבכם אתם שבים אל ה', הסירו את אלוקי הנכר מתוככם והעשתרות, והכינו לבבכם אל ה', ועיבדוהו לבדו, ויצל אתכם מיד פלשתים"(ז,ג). הוא חיבר את עם ישראל לאביהם שבשמים.

           

בשמואל אנו רואים שלשה נקודות. הוא היה השופט בעם ישראל, הוא משח את המלכים של עם ישראל והוא היה הנביא בעם ישראל. והיה

הצעיר ביותר שקיבל נבואה -שהרי קיבל נבואה כבר בגיל שנתיים. ובזמן שמואל היתה הנבואה מעוטה בעם ישראל, והוא הרים את קרנה ובזכותו רבו הנביאים בכלל ישראל. וזהו הבחינה של שמואל שידע לחבר, וידוע שנבואה הוא החיבור העצום ביותר שיש לנו עם הרישב"ע בעוה"ז.

           

הרב דסלר(מכתב מאליהו) מסביר שהמהות של שמואל היתה להמליך מלכים בכלל ישראל. וזאת אומרת שידע להבחין היאך עם ישראל יוכלו להתגדל בצורה הטובה ביותר. ויש בזה גם בחינה של שופט, גם בחינה של נביא, ובודאי בחינה של יסוד מלכות (צל"ע דהיה משבט לוי די"א דהוא חסד וי"א גבורה).

            שמואל המליך את שאול, וכאשר חטא שאול שלא הרג את אגג ובזה המשיך את זרע עמלק נגזר עליו שתנטל ממנו המלוכה ותנתן "לרעך הטוב ממך".

 

            והנה שאול מגיע לביתו של ישי בן עובד עם ציוויו של האלוקים למשוח מלך בכלל ישראל. ועברו לנגד עיניו שש מבני ישי. כאשר ראה שמואל את אליאב הבחין בו שיהא ראוי להיות מלך ובדעתו היה למשחו. נגלה אליו הקב"ה באמרו 'האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב'. ולבסוף המליך את דוד. לאחר זמן ראינו ששלטה באליאב מדת הכעס כאשר כעס על דוד אחיו, ולכן אינו ראוי למלוך. ובגמ' (פסחים) הסבירו שכאשר שמואל אמר ש"הוא רואה" ולא תלה הדבר בקב"ה, נגזר עליו להענש שלא יבחין בין אליאב לדוד.

 

            זאת היתה מדתו של שמואל הנביא, ידע הוא להבחין מה הוא הטוב האמיתי לכלל ישראל. וכאשר חטא במדתו זאת, נענש שתנטל ממנו, אף שהוא רק בדקות ממש, ודאי היה זה אבדן גדול בשבילו לשעה מועטת זו.

            "ונתתה לאמתך זרע אנשים" דורשים חז"ל (ר' יוחנן בברכות לא:) זרע ששקול כשני אנשים, ומי הם, משה ואהרן שנאמר "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו". ובגמ' ישנם עוד שלשה דעות איך לדרוש פס' זה, שמואל אמר שמושח שני אנשים, אמר רב שחשוב בין האנשים, וחכמים אמרו שמובלע בין האנשים.

 

            אומר הגר"ח שמואלביץ, הכל נתקיים באותו זרע, שמואל נולד בינוני וצמח להיות שקול כמשה ואהרן.

           

ויה"ר שבנינו זה יתקיימו בו כל הדברים הללו ונזכה שיהא גם הוא שקול כמשה ואהרן, ושבזכותו נזכה למשיח בן דוד, במהרה בימינו -אמן.

 


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר