באנר חדש
לוגו עם כתובת
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום ראשון ‏22 ‏ספטמבר ‏2019  כ"ד באלול, תשע"ט
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ עבודה פנימית \ מודעות פנימית \ לחוש נחמה
לחוש נחמה
02/08/12 יואל ברדוגו

בס"ד

"לשום (לשים) לאבלי ציון פאר תחת אפר..."

המילים הנפלאות הללו של הנביא ישעיה כלולות בתוך מילות נחמה אותן קורא
יהודי בסוף יום תשעה באב. המשפט הזה שזור מספר פעמים בתוך אוסף מרגש עד
דמעות של עידוד ונחמה בהם מסיים יהודי את אבלותו על חורבן ירושלים.

הנביא מספר לנו שעיקר הנחמה היא פאר שיחליף את האפר ששולט על ראשנו בזמן
חורבנה של ירושלים

מהי הנחמה? מהו הפאר?

בטוחני שאתה, קורא נעים, שואל כרגע משהו כמו: 'ראשית, מהו האפר?'.

בשבוע שעבר, לקראת תשעה באב, הסברנו שהאפר (המסמל את החורבן) הוא הכניעה
לשגרה ול'טבעיות' שבחיים. הסברנו של שהחיים הכל-כך יקרים האלה על כל
מרכיביהם מתדרדרים והולכים אם אין השקעה. כשם שברור לנו שכושר גופני
מתדרדר אם לא משקיעים בו – אע"פ שלא מריעים אותו בפועל – כך החיים
בכללותם. אי השקעה פירושה התדרדרות אע"פ שלא מרעים בפועל.

אבותינו, בתקופת בית שני הניחו לשגרה לשלוט בזה שלא 'בירכו בתורה תחילה'
– היינו אע"פ שלמדו תורה בפועל, עדיין לא העריכו והחשיבו את התורה כיקרת
ערך. הסברנו, שהמצב הזה הוא אב טיפוס למצבי חיים בהם אדם לא מוקיר את אשר
ניתן לו (זוגיות, בריאות, וכו') אלא מניח לשגרה לכרסם ולחבל. מכיוון
שבחיים אי השקעה מולידה התדרדרות הרי שיש כאן סכנה לחורבן.

זהו האפר. כשם שחורבן בית המקדש היה רק תוצאה חיצונית אשר העיד על השגרה
שחלחלה וכרסמה במשך שנים מתחת לפני השטח כך החיים היקרים שלנו. חורבן, חס
ושלום, עלול להיות לא יותר מאשר עדות על שגרה מכרסמת במשך שנים.

מה היא נחמה? כצד מתנחמים?

את הפירוש המילולי של המלה נחמה מספק לנו רש"י בפרשת בראשית.

על כך שהקב"ה מצטער על שחיתותו של האדם אשר נברא ועל החלטת הקב"ה להביא
מבול אומרת התורה: "וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל ליבו"
(בראשית ו', ה')

על המילה 'וינחם' אומר רש"י: "נהפכה מחשבתו של מקום (הקב"ה) ממידת רחמים
למידת הדין...כל לשון 'ניחום' שבמקרא לשון נמלך מה לעשות....לשון מחשבה
אחרת..."

המילה נחמה פירושה שינוי מחשבה.

אם מתבוננים בדבר נראה שנחמה אמיתית קיימת רק כאשר אדם משנה את מחשבתו,
פעולותיו ודרכיו לאחר אירוע מצער. אנו נוטים לחשוב שלנחם אדם פירושו לומר
'לא נורא', 'יש דברים יותר גרועים', 'זה יחלוף', וכו'. בלשון עברית אין
זו נחמה שכן נחמה = שינוי מחשבה. על כן אדם הרוצה להתנחם ראוי שישנה את
מחשבתו בעקבות האירוע. אם אדם מצליח להפיק לקח, לשנות משהו בחייו בעקבות
מאורע אז הוא מתנחם שכן רק אז הארוע שעבר מקבל משמעות ותוכן.

כל חוסר היכולת להתנחם נובעת מהתחושה שהמקרה קרא סתם כך וכי הוא לא היה
צריך לקרות. אך כאשר אדם מקבל את המאורע ומשתנה בעקבותיו אז הוא חווה
נחמה.

ידועים לנו מקרים רבים בהם אנשים חוללו מהפך בחייהם בעקבות אירוע שעברו.
אנשים כאלה ידעו לספר לנו שהמהפך שחוללו בחייהם היא נחמתם.

שינוי המחשבה והגישה אותו כדאי לנו לאמץ בעקבות תשעה באב היא אי הכניעה
לשגרה. אם נצליח לעשות זאת הרי שזאת תהיה נחמתנו.
בפרשת השבוע – פרשת ואתחנן – מדריך אותנו משה רבינו על הדרך המעשית
להתרומם מעל השגרה.

בין מילות הפרידה הרצופות אהבה שלו אלינו, לפני שהולך לעולמו, אומר משה:
"וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת
אין עוד"(ד,לט). את
מה עלינו לדעת?

מביא רבינו חיים בן עטר (מרוקו, 1700 פירוש 'אור החיים' על התורה) את
דברי הזוהר: "מאן אינון מארי חושבנא? אינון דבכל לילה עביד חושבנא
בנפשייהו במה דעבדין בההוא יומא ומתקנין אורחייהו..."

אין צורך לשלוט בארמית כדי להבין שהסוד לחיים בהם יש התעלות קבועה
והדרגתית הוא חשבון נפש שאדם עושה עם עצמו בסוף כל יום. אומר רבינו חיים
בן עטר: "אם האדם עושה כדבר הזה דבר יום ביומו, (אז) ירגיש במעשיו הרעים
וישוב על השגגות ויתוודה על העבר..."

בהמשך דבריו מסביר רבינו חיים בן עטר, שהסכנה מתחילה משום שאין אנו
מרגישים  במעשינו – כלומר, כאשר השגרה שולטת ואין רענון יום יומי אנו
מכהים את החושים שלנו למעשינו, שוכחים מהם ואז מאפשרים להם להיערם) מלשון
ערימה) בתוך חיינו. מנגד, חשבון נפש יום יומי מנקה ו'מאפס את המונה'  בזה
שהוא מרענן את חושינו והרגשתנו כלפי מעשנו ומאפשר לנו להרגיש בהם ולתקנם.
התוצאה של זה הוא אי כניעה לשגרה והתעלות קבועה והדרגתית בחיים.

אם נקח לעצמנו מחברת קטנה ועט ונכתוב לעצמנו בסופו של יום חשבון נפש קטן.
כיצד עבר היום? היכן כעסנו על הילדים או על בן\/בת ה הזוג? האם זה היה
מוצדק? האם היינו יכולים להגיב אחרת? האם היינו חייבים לאכול את מה
שאכלנו? האם היינו חרוצים מספיק?

חשבון נפש יומי אינו צריך להקיף את הההההההכל. פרט או שתים מהיום שעבר
יעשו את העבודה. המחברת הזו יכולה (וצריכה) להיות אישית ודיסקרטית – אף
אחד לא צריך לדעת על קיומה. באופן כזה נאפשר לעצמנו להיות אמיתיים עם עצמנו –
רק אנחנו והמחברת בסופו של יום.

אם נאמץ לנו את הפעולה הזו הרי שנהיה זכאים לחוש נחמה לאחר תשעה באב
ולזכות ל'פאר תחת אפר'

שבת שלום


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
מודעות פנימית
עבודת ה`
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר