באנר חדש
לוגו עם כתובת
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום שישי ‏22 ‏נובמבר ‏2019  כ"ו בתשרי, תש"פ
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ כללי \ האם כדאי להיות כלב בגרמניה?
שאלות קשורות
סגולות בדוקות לזיווג !
איזה סגולות ישנם למציאת זיווג?
מה מותר לעשות בחג ובחול המועד?
האם חג פסח הבא עלינו לטובה הוא כמו שבת שאסור בעשיית מלאכה? ומה הדין לגבי "חול המועד"?
מרדכי ואסתר היו בני זוג ?
האם נכון הדבר שמרדכי ואסתר היו בני זוג, הלא במגילת אסתר זה לא נזכר??
יום הזיכרון
האם זה נכון שדווקא חוג שומרי התורה והמצוות נמנעים מלציין את "יום הזיכרון לשואה ולגבורה"??
סדר ט``ו בשבט

למה יש סדר מיוחד לברכות, וכי יש ברכות חשובות ויש שלא? ומהו דין הקדימה?

מאמרים דומים
עבודת ימי ספירת העומר
היום 24 יום לעומר - תפארת שבנצח בכדי לנצח (ממידת הנצח) את היצר שלנו, צריך לנהוג בדרך המלך שהיא דרך הממוצע: הרמב"ם כתב שבכל המידות ילך האדם בדרך המיצוע, אלא שאם נטה לאחת משתי הקצוות, אז מן ההכרח לו להטות עצמו לקצה גבול השני, וכך ירגיל את עצמו לאט לאט לעמוד על דרך המיצוע, ואמרו חז"ל איזה דרך ישרה, שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם - ופרשו שזוהי דרך המיצוע - וזה מה שמראה לנו מידת התפארת שבנצח. קיניין תורה - "באמונת חכמים", בעקבות החכמה החכמה מניעה את גלגלי העולם קדימה. אם רוצים באמת לרכוש חכמה, צריך לצאת ולחפש אחריה באופן מעשי. יותר חכמה משמעותה יותר חיים, יותר משמעות ויותר הנאה. "איזהו חכם? הלומד מכל אדם". צריך לקחת את החכמה ברצינות אבל גם לבדוק בזהירות כל חכמה מה טיבה. כשפוגשים אדם כדאי לשאול את עצמנו, איזה דבר שעשוי להיות משמעותי עבורי, האדם הזה יודע?
בחודש ניסן- קורבנות הנשיאים
מראש חודש ניסן נוהגים בכל יום לקרוא את הפרשה של הנשיא שהקריב באותו היום, מפרשת קורבנות הנשיאים, ואח"כ אומרים "יהי רצון..."
להתחבר לנשמה - חלק ראשון מתוך עשרה
האדם יכול לזהות את עצמו באחת משתי האפשרויות. (כמובן שישנה גם אפשרות שהאדם יתכחש לכך שיש בו גם כח רוחני, אך לא באדם כזה עסקינן.) אפשרות ראשונה, האדם יכול לזהות את עצמו כגוף שבתוכו נטמנה נשמה גנוזה. האפשרות השניה היא שהאדם יזהה את עצמו כנשמה שעליה הלבישו גוף. ההבדל בין שתי האפשרויות אינו נעוץ בסדר הקדימות או במינון, אם יש שמונים אחוז גוף ועשרים אחוז נשמה או להפך. ההבדל בזיהוי האדם את עצמו כגוף או כנשמה הוא הבדל במהות. בזיהוי מה הוא האדם בעצם – בעצמיות הפנימית שלו.
פרשת פנחס
הרב רז מקהילת "ואני תפילה" בפרוש השבועי שלו - הפעם על פרשת פנחס
``יאמרו רבם דקרו?`` - הרהורים נוגים בעקבות הסתלקות המקובל הצדיק רבי אלעזר אביחצירא ע``ה
עם היוודע דבר הסתלקותו החלו השאלות להכות בחלל הלב ללא רחם. הנהיה כדבר הזה? כיצד קם תלמיד על רבו ורוצחו נפש? וכי יש לך בן ההורג את אביו? האם ניתן להשיב על שאלות אלו?. הרהורים נוגים.
האם כדאי להיות כלב בגרמניה?
14/06/12 הרב אהרן לוי
למען השקיפות הקדושה ובשם סדרי מנהל תקין הריני מצהיר בזאת כי אין בביתי, ברשותי או באחריותי, אף לא בעל חיים אחד לרפואה. לא איגואנה ברזילאית, לא דב גריזלי מתוק ואפילו לא נחש מחמד, שום כלום!. אין זה אומר שאיני חש חיבה והערכה ליצורים אלו, נהפוך הוא, אני... נו... טוב לא משנה מה אני. בכל מקרה, זה לי זמן רב שאני חש צורך עז לעשות מעשה בעניינם של ידידי אלו והם ללא ספק ראויים לו ל"משהו" זה. 

האם חשבתם פעם על האפליה הנוראה שאנו נוהגים בהם? האם רק אנו ראויים לביטוח רפואי? ומה איתם? הם לא בני אדם? מה הם חיות? להם אין זכות להזדקן בכבוד?. לא אכחד מכם כי אכן בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי ומבורך במעמדן של חיות אלו. מיספרות נפתחו, חנויות בגדים החלו מציעות את מרכולתן האופנתית, בתי מלון וחדרי נופש הוקמו עבורם, אפילו ספא ומסז'ים רפואיים מוצעים לכל דכפין ובלבד שיבוא על ארבע. אלא שלאחרונה נפל דבר ומשנודע לי על כך רווח לי סוף סוף - באמת.

לאחרונה התבשרנו כי קופות החולים החלו בשיווק אגרסיבי של מינוי רפואי לידידינו הטובים ביותר. לא עוד נדבות, לא עוד אפליות, מעתה הרפואה החייתית תהפוך שוויונית. אם עד היום רק בני עשירים המתגוררים צפונה מכאן היו יכולים להרשות לעצמם לדהור לרופא. מרגע זה כל כלב יכול לגשת לבדיקה תקופתית אצל רופאו האישי, וכן, גם אם הוא מתגורר בדרום תל אביב. ביטוח בריאות ממלכתי לכווולם - על באמת.

מן המפורסמות היא כי בשנים האחרונות התגברה מאוד המודעות לצערם ולסבלם של בעלי חיים. אגודות שונות נוסדו למענם ועמותות בינלאומיות דואגות לזכויותיהם. האם חמלה זו מלמדת כי המין האנושי הופך למוסרי יותר? לטוב יותר? לאכפתי יותר? לכאורה נראה שכן. אבל מה אגיד לכם חברים... טוב נו... קצת כואב לי להשבית את השמחה אבל אני לא כל כך בטוח בקביעה זו. 

דייג אוהב דגים?
אירופה הינה ללא ספק החלוצה בדאגתה לבעלי חיים ולזכויותיהם, מעין "עמוד האש" לפני המחנה האנושי. כבר בשנת 1889 נאסרה השחיטה היהודית בסקסוניה ובשוויץ בעקבות פעילותם של אגודות להגנת בעלי חיים ולאנטישמיות קלה. הם טענו כי השחיטה היהודית גורמת צער רב לבעלי החיים בעת שחיטתם ולפיכך פעלו במרץ לאוסרה. בנורבגיה התקבל האיסור על השחיטה כבר ב – 21.10.29. וב – 14 לאוגוסט 1902 אסר גם הצאר הרוסי את השחיטה היהודית בפינלנד. מובן מאליו כי גם בגרמניה הנאצית נאסרה לחלוטין השחיטה היהודית מטעמים "הומניטאריים". באוסטריה לעומת זאת התקבל האיסור על השחיטה הכשרה רק בשנת 1958. כיום אסורה השחיטה היהודית במדינות כגון – נורווגיה, שבדיה, שוויץ, והולנד. 

האם נאמנותם ודאגתם של אזרחי אירופה לבעלי החיים הפכו אותם לטובים יותר? לחמלתיים או אולי לרחמנים יותר? אינני בטוח בכך. כששאלתי על כך את סבתי ע"ה היא... איך נאמר... שתקה... כך שתשובה ברורה אין לי, אולי לכם יש?. האין זה מוזר כי דווקא יבשת זו שפעלה רבות כל כך לטובתם של בעלי חיים דווקא היא אחראית למותם של בני אדם יותר מכל יבשת אחרת?. האין זה מוזר כי החמלה אותה מגלים אנשים כלפי בעלי חיים מאבדת מתוקפה ועוצמתה כאשר הם נדרשים לנהוג על פיה כלפי בני מינם?. את ההסבר לסתירה זו ניתן למצוא בשני הסיפורים הבאים.



רחמנים וזבחי אדם
עת ביקר בגרמניה ראש ישיבת סלבודקה הרב הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל, נחשף הרב לחיבתם הרבה של בני העם הגרמני לבעלי חיים, היה זה כשיצא לרחובה של עיר בחברת מלוויו. על אחד הספסלים הפזורים לאורך השדרה ישבה אישה גרמניה מתורבתת היטב והחזיקה בידיה את כלבה הקטנטן ו... נו טוב, לא כל כך נעים לומר - נישקה אותו. הרב נזדעזע והפטיר מפיו את הפסוק "זובחי אדם עגלים יישקון". לשאלת מלוויו אמר – "במקום בו מנשקים בעלי חיים אפשר ויזבחו בני אדם". אמירה קיצונית, לא? חכו רגע... חכו.

אחת התמונות המפורסמות של הגאון הצדיק רבי אליהו לפיאן זצוק"ל – משגיח רוחני בישיבת "כנסת חזקיהו", הינה התמונה בה צולם בעת שהניח קערת חלב לפני חתול קטן. כשנשאל על ידי תלמידיו מדוע ראה לעשות זאת? ענה להם – חתול זה מסתובב סביב הישיבה מזה זמן ומסתבר שהוא האחראי הישיר להעלמות המסתורית של עכברים מרחבי הישיבה. האם אין הוא ראוי להכרת טובה בשל כך?.

בעוד הרב משה מרדכי אפשטיין זעק "זובחי אדם עגלים יישקון" משקה הרב אליהו לופיאן את חתול הישיבה, האין בכך סתירה?. ובכלל מהיכן שאב רבי משה מרדכי אפשטיין את אמירתו הקיצונית?. 

על עובדה אחת לא ניתן להתווכח. בעוד חמלתם של אזרחי אירופה הנאורים פסחה על הגזע היהודי ואפשרה בקלות להופכם לתת חיידקים, התעוררה חמלתם של אוהבי האדם אלו למראה סבלם של בעלי חיים. מדוע?

שני חמורים ואמת אחת
בפרשת משפטים מצווה עלינו התורה שלא להקשות את ליבנו אל מול צערם של בעלי החיים והיא מחייבת אותנו לסייע בפריקת המטען מעל גבו של חמור המצוי באפיסת כוחות. ראוי לציין כי חובה זו עומדת בעינה גם אם מדובר בחמורו של שונאינו. וכך נאמר בתורה: "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו". 

בביאורו למצווה זו כתב בספר החינוך:"משרשי המצוה, ללמד נפשנו במידת החמלה שהיא מידה משובחת, ועובר עליה ביטל עשה, ומראה בעצמו מדת האכזריות שהיא מדה מכוערת, וכל שאינו מרחם אין מרחמין עליו מן השמים, שאין ראוי גופו לקבל הרחמנות". בדברים אלו מלמד בעל ה"חינוך" שמצווה זו נועדה לחנך אותנו לרגישות ולרחמנות אף על בעלי חיים.

מצווה נוספת העוסקת אף היא במטענו של חמור היא מצוות ההקמה. לא רק לפרוק את משא החמור אנו מצווים אלא אף לעזור בהטענתו מחדש וכך נאמר:"לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו". 

לאור האמור מתבאר כי כאשר אנו ניצבים בפני שתי מצוות אלו בו זמנית, מצד אחד – לפרוק, ומצד שני – לטעון, אנו מצווים לסייע תחילה בפריקה ורק לאחר מכן בטעינה, וזאת מפני צערו של החמור המתמוטט. וכן נפסק להלכה ב"שולחן ערוך" וזה לשונו:"הפוגע בשנים אחד רובץ תחת משאו וא' פרק מעליו ולא מצא מי שיטעון עמו מצוה לפרוק בתחלה משום צער בעלי חיים, ואחר כך טוען". הרי לעינינו כי חסה התורה על החמור הסובל עד שהיא קובעת כי קודם החמור הסובל לחמור הממתין להטענתו. 

האם מעלים אתם בדעתכם אפשרות כלשהי בה תצווה התורה להקדים את מצוות ההקמה למצוות הפריקה למרות האמור לעיל? נראה שלא, נכון?. ובכן חברים ישנה אפשרות כזאת. במקרה בו החמור המשווע לפריקת משאו שייך לאוהבינו ואילו זה הממתין להטענתו שייך לשונאינו, במקרה זה אנו מצווים לסייע להטענת חמורו של שונאינו ורק לאחר מכן לסייע לפריקת החמור השייך לאוהבינו. וכן נפסק להלכה שם:"אם היה אחד שונא ואחד אוהב, מצוה לטעון עם השונא תחלה". מדוע? ולהיכן נעלמה הרחמנות והחמלה עליהן נצטווינו? וכי מה יקרה לחמור אם ינוח עוד מספר רגעים?. ובכן, שאלה זו כבר נשאלה בבית מדרשם של אמוראי בבל והיא מופיעה בתלמוד הבבלי. גם תשובה המופיעה שם והיא שופכת אור בהיר על מעמדם של בעלי חיים בעולמינו.

כלב או אדם?
על פי תורת ישראל נבראו בעלי החיים כדי לשרת את האדם וכבר ציוה הבורא את אדם וחוה בגן עדן: "ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ". 

בציווי זה מלמדת התורה כי מעמדם של בעלי החיים אינו זהה כלל וכלל למעמדם של הנבראים בצלם אלוקים, לפי שלשרתו נבראו ולפיכך רשאים בני האדם להשתמש בבעלי חיים לצרכיהם, לאכילה או לחרישה, לצמרם או לעורם ואפילו לבשרם. יחד עם זאת אוסרת תורתנו לצער בעלי חיים שלא לצורך. לשון אחר - אם הקולוסיאום הרומאי – היה בבעלות יהודית, לא רק שגלדיאטורים הולכים על שתיים לא היו נראים בו אלא אף לא בעלי חיים ההולכים על ארבע.

אמרו נא לי חברים... אם כדי לכסות את גופו רשאי האדם לשחוט בעל חיים, אם כדי לקיים להשיב את נפשו התירה תורה את אכילת בשרו, אם כדי לקיים את גופו רשאי האדם ליטול את חייה של בהמתו, לצרכי נפשו לא כל שכן?.
הסיבה בעטייה מצווה התורה להקדים את טעינת חמור השונא לפריקת חמורו של האוהב מובאת בתלמוד שם נאמר "לכוף יצרו עדיף". כפיית היצר ואכיפת הרצון המוצאים את ביטויים בסיוע אף למי שאיננו חפצים ביקרו לאו מילתא זוטרתא היא וכל כך חשובה כפיית יצר זו עד שאין אנו נדרשים להתחשב בצערו של בעל החיים המתייסר. אם לצורך ייצור נעליים התירה תורה לשחוט בעלי חיים, לצורך כיבוש היצר על אחת כמה וכמה. ואין לך כיבוש וכפיית היצר כעזרה לשונא.

הדאגה לבעלי חיים מצוה היא אך אין היא נובעת משוויונם של בעלי החיים לבני האדם. הדאגה לבעלי החיים מקורה בהכרת הטוב על שנבראו לשרתנו. הפיכת ערך זה לערך עצמאי הינה מסוכנת ואפשר שתגרום לאדם להעדיף את טובת בהמתו על טובת בן מינו. זהו שאמר הנביא "זובחי אדם עגלים יישקון". מי שנשיקת כלבו נובעת מתוך העלאת בעל החיים למדרגת אדם לא מן הנמנע הוא שישוב בזמן מן הזמנים להוריד את האדם בן מינו אל מתחת למדרגת בעלי החיים. לעומת זאת מי שמעלה את דרגתם של בני האדם מעל לבעלי החיים אפשר שחמלתו תזלוג גם אל עולמם של בעלי החיים הלא המה משרתיו הנאמנים ולפיכך יניח לפניהם קערת חלב מתוך הכרת תודה לפועלם. 

תעשו טובה חברים... אם יש לכם כלב או חתול או אולי טיגריס מחמד, אל תספרו לו את מה שאמרתי.
לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר