חשיבה הכרתית - שיטת ימימה
חשיבה הכרתית  יעקב אנושי
שורשים
כי יש משהו בפנים.
תרומות מפה וחניה אודות שורשים צור קשר
‏יום חמישי ‏15 ‏נובמבר ‏2018  ט' בחשון, תשע"ט
הרשמה למשפחה   כניסה לחברים  
ראשי \ מאמרים \ פרשת שבוע \ השלמות שבשלום
מאמרים דומים
צורה של אסטרטגיה
משהו אישי....בימים אלה אני מגבש אסטרטגיה בנושא המעסיק כל הורה – גבולות. כיצד מציבים בפני ילדינו גבולות באופן אפקטיבי ויעיל? ב'אפקטיבי ויעיל' כוונתי לתוצאות חיוביות שישתרשו במבנה נפשו של הילד. (פרשת שופטים)
2 טיפים להשגת מטרות בשיחה - פרשת ויגש
כולנו רוצים לדעת איך להצליח לנהל שיחה בצורה אפקטיבית, ומה פתאום אני כותב על זה? לא הפכתי למומחה באפקטיביות, פשוט אפשר ללמוד מפרשת השבוע, פרשת "ויגש" על נושא זה.
השלמות שבשלום
31/05/12 יואל ברדוגו

בפרשת נשא מובאת ההוראה לכהנים לברך את עם ישראל בכל יום. הברכה הראשונה ניתנה ע"י אהרון הכהן ביום חנוכת המשכן אך ההוראה הזו היא לדורות וע"כ הברכה מתקיימת בכל בוקר.
"וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל אהרון ואל בניו לאמר. כה תברכו את בני
ישראל אמור להם (האות א' בקמץ) : יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך
ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. (במדבר ו', כ"ב-כ).
הסיום במילה 'שלום' אינו עניין שולי כי אם תנאי הכרחי לחלות הברכה שכן
"רבי שמעון בן חלפתא אומר: גדול שלום שאין כלי מקבל ברכה אלא
שלום.....רבי אליער הקפר אומר: גדול השלום שאין חותם כל התפילה אלא
שלום....." (במדבר רבה י"א, ז'). המדרש הזה גדוש בהתבוננות מאד דקה
ועדינה של חז"ל על גדולתו ומהותו של השלום. אך לענייננו, ננסה לבאר את
התלות המוחלטת של הברכה בשלום.

השלום הוא בוודאי העדר המחלוקת וממילא הברכה יכולה לחול. אך אם נתבונן
לעומק נגלה דיוק עדין.
"שובי שובי השולמית. שובי שובי ונחזה בך. מה תחזו בשולמית כמחולת
המחניים" (שיר השירים ז', א'). השולמית היא כנסת ישראל שכן היא "אומה
שמסיימים לה שלום בכל יום" מפני ש"שלום חי העולמים מתנהג בה" (שיר השירם
רבה). כלומר מהותו של עם ישראל הוא להשכין שלום בין רוח וחומר – בין שמים
לארץ – ולהראות שהבריאה כולה אחת היא ומושתתת על ידידות בין שמים לארץ.
לא רוח בלבד ובוודאי  לא חומר בלבד לא מחזיקים קיום כי אם החיבור הלא
טבעי של שניהם הוא המאפשר ברכה. זהו המקור לשמה של עיר הקודש ירושלים
שכן, בהיכון בית המקדש על תילו, הכל רואים את השלום שבין שמים לארץ –
שלום אותו הביא בית המקדש בימיו.

"יבא ידיד בן ידיד (שלמה המלך) ויבנה ידיד (בית המקדש) לידיד (הקב"ה)
בחלקתו של ידיד (בנימין) ויתכפרו בו ידידים (ישראל)" (מסכת מנחות, נ"ג).
ממאמר אדיר זה של חז"ל רואים שהכל בנוי על יסוד הידידות.

אם ידידות בין שמים לארץ הוא התנאי לקבלת הברכה בחיי האומה כך גם הדבר בחיי הפרט.
אדם משכין שלום בתוכו רק כאשר השמיים והארץ אצלו מיודדים. אם מחשבותיו
הגבוהות אינן תואמות את מעשיו ביום יום אזי אין שלום בקרבו ואין הברכה
שורה עליו. על האדם הרוצה לראות ברכה במעשיו לעמול כדי להתאים את מעשיו
למחשבותיו ורעיונותיו הזכים. אין הוא מחויב להצליח אך מחויב הוא להשתדל.
בעמל זה הוא מכשיר את עצמו ככלי לקבל ברכה.

נקודת השלום והחיבור העולמית - היא בית המקדש -  הינה כנגד נקודת השלום
באדם- זה כנגד זה.
כל תפילותיו של היהודי מסתיימות בשלום. בשאיפותיו, מתבונן היהודי אל תוכו
ואל המקביל לו בירושלים.
"ה' עוז לעמו יתן. ה' יברך את עמו בשלום"

שבת שלום


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
נושאים ראשיים
סיכומי הרצאות
סיפורים
הפרשת חלה
בריאות
יום העצמאות
גמרא
כללי
גדולי ישראל
הלכות
הופעות
תורה ומדע
עבודה פנימית
חסידות
פרשת שבוע
שבת קודש
חגים ומועדים
חינוך ילדים
זוגיות ונישואין
 
חברה לבניית אתרים בניית האתר