|
|
|
תלמידי רבי עקיבא |
|
למה נקבע ימי אבלות לכל הדורות על פטירתם של תלמידי רבי עקיבא, הרי הם נפטרו כעונש על שלא נהגו כבוד זה בזה, ומה אנחנו "אשמים"?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עוגת שמנת פירורים |
|
עוגת שמנת טעימה במיוחד, מתאימה לחג השבועות, ובכלל לכל הזדמנות למשהו טעים.קלה במיוחד להכנה.
|
|
 |
|
|
|
לעשות עסקים עם הקב``ה - הרהורים לפרשת ראה |
|
רווחים כספיים נאים אינם ערובה לעושר. כדי לזכות לו זקוקים אנו לברכה שתשרה בו. האם ישנה דרך להניח ברכה אל ביתנו? וכיצד ניתן לשתף את הקב"ה בעסקינו? על שותפות עסקית עם בורא העולם.
|
|
 |
|
|
|
פרשת השבוע - מטות - לב נשבר |
|
יש אור מיוחד שנכנסנו אליו השבוע. אור שלושת השבועות. האור הזה אינו אור רגיל – הוא אור גנוז לעתיד לבוא, בזמן שהשבועות האלה יהפכו לימי חגים ושמחה כפי שמובטח לנו
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כבכל שנה הפרשה המקדימה לחג השבועות היא פרשת השבוע, 'במדבר'. כדרכה של
תורה, מסרים ולקחים רבים מעניין חג השבועות מסתתרים להם בין הפסוקים ועל
הלומד להתאמץ, להתבונן ולגלות אותם. אז, התגליות הללו הופכות להיות תורתו
של הלומד שכן בעמלו הוציאן לאור.
בפסוקי הפרשה התורה אומרת "ואלה תולדות אהרן ומשה..." ולאחר מכן מזכירה
רק את בניו של אהרן. מתקשים חז"ל בזה שהרי בניו של אהרן אינם תולדות של
משה. מכאן לומדים חז"ל)סנהדרין י"ט:) "כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו
הכתוב כאילו ילדו...אהרן ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו (של משה(
מעניין...האם ב"כאילו" עסקינן?
במקום אחר בתלמוד (מסכת עבודה זרה ט.) את ששת אלפים שנות קיומו של העולם
)ואנו לקראת הסוף.....) מחלקים חז"ל: "ששת אלפים שנה הוי העולם. שני
אלפים תוהו (מבריאת העולם ועד שנאמר לאברהם 'לך לך') שני אלפים תורה
(מאברהם אבינו ועד חורבן בית שני) ושני אלפים ימות המשיח (מחורבן בית שני
דרך ימינו שלנו ועד אחרית הימים).
הרי זה פלא. מדוע חז"ל מכנים את העולם בשנותיו לפני אברהם כ'תוהו'? סוף
סוף העולם היה מיושב.
אלא שיש כאן שתי יצירות – גשמית ורוחנית כאשר הגשמית מרוחקת מהרוחנית הרי
שהיא מוצר בלתי מוגמר ועל כן היא 'תוהו' בפי חז"ל. נכון, העולם היה מיושב
אך כל זה אינו אלא ראשית והתחלה כדי להביא את העולם לידי השלימות שהיא
השלימות הרוחנית. כשחז"ל מונים את 'שני אלפים תורה' הם אינם עושים זאת
'בערך' אלא מגלים בדיוק נמרץ מתי אלו התחילו. בחישובם, מגלים לנו חז"ל
ששנות התורה החלו כאשר אברהם היה בן חמישים ושתיים שנים ובעקבות הציווי 'לך
לך', התורה אומרת שיחד עם שרה לקח איתו את 'הנפש אשר עשו בחרן'. והרי
כיצד ניתן 'לעשות נפש' – בלשון חז"ל: "אמר רבי אלעזר בן זמרא: אם מתכנסין
כל באי העולם לברוא אפילו יתוש קטן אינן יכולים לזרוק בו נשמה ואת אמר
את הנפש אשר עשו?" עונים חז"ל אלא אלו הגרים שגיירו (אברהם ושרה)...ללמדך
שכל מי שהוא מקרב את העובד כוכבים ומגיירו כאילו בראו"
גם כאן, מבחינים שישנה יצירה המביאה את האדם לשלמות. גם אלו הגרים היו
חיים ונושמים עד אשר פגשו באברהם אבינו ובכל זאת אברהם אבינו נקרא שעשה
את הנפש שלהם.
השלמות הפיזית של האדם היא פשוטה, מיידית ומתקבלת כבר בתחילת חייו של
האדם. פשוט וברור שאי אפשר לקרוא לחלק הזה יצירה שלימה. את מרבית חייו
אדם אמור להשקיע בשלמותו הרוחנית שכן הצרכים הפיזיים שלו הם רק ההכנה
המצטרכת כדי שיוכל לצמוח כאן אדם בעל שיעור קומה.
לשם כך ניתנה התורה. היא המפיחה רוח חיים בכל ענייני העולם הזה. אדם
הניגש ללימוד התורה חש בבירור כיצד הוא ממש מוליד את עצמו. מתן תורה במעמד
הר סיני (בחג השבועות) הינו חלק הכרחי של גאולת מצרים שכן רק אז נולד עם
ששמו 'עם ישראל' עם המשעות השלימה שבזה.
על כך רומזת לנו התורה בפרשת השבוע כהקדמה לחג השבועות. 'כל המלמד בן
חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו'. נכון, אהרן הוא זה שהביא ליצירת
הגוף של בניו. אך גוף ללא רוח אינו אלא תוהו. משה, שלימד את בניו של אהרן
תורה, הוא זה שילד אותם מבחינה רוחנית.
בחג השבועות מסיימים אנו את גאולת מצרים. בחג השועות מקבלים אנו את הכלי
ליצירתנו כאנשים שלמים. מכאן עלינו לעמול על השלימות שלנו – עמל שאינו
פוסק מלהתחדש עד גיל מאה ועשרים
כך הם דברי רבי עקיבא במסכת אבות: "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום.
חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה"
|
|
|
|
|
|
|
|
הרשמה למשפחה
כניסה לחברים
